נושאי המאמר
מה הם נכסים דיגיטליים ואיך מקימים אותם?
נמצאים בדרכים או סתם מעדיפים להאזין מאשר לקרוא?
קבלו גירסה קולית מלאה למדריך, מתוך הפודקאסט שלי “אופיר באוויר”.
אגב אפשר גם להאזין דרך האפליקציה המועדפת עליכם.
להאזנה באפליקציה:
אתם בטח מכירים כל מיני מודעות למאמרים ‘מטעם’ כאלו שמנסים למכור לכם קורס כלשהו עם הבטחה מפוצצת לעשות הרבה כסף בקלות. בסגנון:
“הבחור הזה ילמד אתכם את השיטה הסודית לעשות מלא כסף מהבית”.
יש כל מיני גרסאות להבטחות האלו כולל קורסים שרוצים ללמד אותנו לייצר חופש כלכלי בצורה כזאת או אחרת.
אז בתוך כל הבליל הזה על מידע על השקעון הון, השקעה בנדל”ן בארץ או בחו”ל, שיווק שותפים ופתיחת חנות באמזון… אולי שמעתם גם על המונח “נכסים דיגיטליים”.
אחרי שתקראו את המאמר הזה יהיה לכם היכרות לא רק עם הרבה נכסים דיגיטליים אלא גם על מודלים להכנסות.
ולא, לא יהיו שום חפירות על ביטקויין ומטבעות קריפטוגפיים, מבטיח 😎
מה הוא נכס דיגיטלי?
כדי להבין מה הם נכסים דיגיטליים ננסה להבין קודם מה זה בכלל נכס, הגיוני לא?
נכסים הם רכוש, דברים ומשאבים שנמצאים בבעלות של גורם מסוים. כלומר משהו כלשהו ששייך לכם ובהקשר העסקי יש לו גם שווי בעיני השוק.
לצורך העניין נכסים יכולים להיות נכסי נדל”ן, מניות, כסף בחשבון ואפילו דברים לא מוחשיים כמו מוניטין של עסק.
באופן דומה נכסים דיגיטליים (או נכסים וירטואלים) הם דבר מסוים שנמצאים בבעלות גורם מסוים ולרוב גם יש להם שווי כספי בעיני השוק.
ההבדל בין נכסים רגילים לנכסים דיגיטליים הוא בכך שנכסים דיגיטליים נוצרים, ובכן… בצורה דיגיטלית והשווי שלהם נגזר מהיכולת לייצר תועלת עבור אחרים.
נכס דיגיטלי מניב
אז אחרי שהבנו מה זה נכס, אז נדבר על מושג אחר שקשור בהשקעות שיש סיכוי טוב ששמעתם עליו והוא ‘נכס מניב’.
מה הוא מניב? בדר”כ כסף.
למעשה לא כל נכס הוא מניב, לדוגמה יכול להיות שיש לכם זכויות על שטח כלשהו אבל בפועל הוא לא מושכר או לא הופשר לבנייה, אז באותו השלב הוא רק נכס בעל שווי שלא מייצר הכנסה.
במרחב הדיגיטלי אנחנו שואפים שכל הנכסים יהיו מניבים, לא רק בגלל שאנחנו רוצים להתפלש בשטרות דולרים שמייצר לנו הנכס הדיגיטלי כמו ראפר אמריקאי בזבזן. 💵
הסיבה שבגלל שהעסק קיים הקיום שלו שהוא דיגיטלי-וירטואלי השווי שלו מושפע הרבה יותר מהיכולת שלו לייצר לנו הכנסה ביחס לנכס רגיל.
בנוסף יש גם הבדל באורך החיים – בגלל ההשתנות וההתקדמות הטכנולוגית המהירה, אורך החיים של נכסים אינטרנטיים צפוי להיות קצר יותר ביחס לרוב הנכסים הקלאסיים.
בהקשר הזה נפוץ עוד מונח – “מוניטיזציה”, שפרושה הפיכת או ניצול משאב והפיכתו להכנסה.
בנכסים דיגיטליים שואפים לייצר מוניטיזציה מהירה, כי ייתכן שאם לא תייצרו מוניטיזציה מהנכס יש מצב שתפספסו חלק משמעותי מפוטנציאל ההכנסה בטווח הארוך, מה שפחות משמעותי בנכסים קלאסיים שהשווי שלהם יותר יציב.
זה יכול להיות ההבדל בין אי-ניצול הזמן שיש לכם את האתר הראשון למכירת מוצר חדש בארץ, לעומת למשל קניית שטח להשקעה או קניית סל מניות לטווח ארוך.
מוצר דיגיטלי
ביטוי נפוץ ודומה לנכסים דיגיטליים שאולי נתקלתם בהם הוא ‘מוצרים דיגיטליים’.
כשאומרים מוצרים דיגיטליים לרוב מתכווני לתוכן שלהם שאתם מעבירים בצורה דיגיטלית כמו קורסים מקוונים או קבצי שמע שמבוססים על שירות או ידע קיים שלכם.
למעשה מוצרים דיגיטליים הם למעשה סוג של נכס דיגיטלי, מצד שני יש עוד סוגים של נכסים דיגיטליים שפחות מבוססים על שירות או ידע קיים שלכם.
אם זה לא לגמרי ברור ההבדל יתחדד בהמשך המדריך אחרי שאני מגבר על סוגים נפוצים של נכסים במרחב הדיגיטלי, כולל מוצרים דיגיטליים.
בעלות על נכסים דיגיטליים ונדל”ן אינטרנטי
ככל שעולם האינטרנט והדיגיטל מתפתח, נוצרים עוד ועוד אפשרויות לנכסים דיגיטליים מסוגים שונים.
כמו בנכסים רגילים אפשר לסווג נכסים דיגיטליים בכל מיני צורות, אני אחלק לשני סוגים עיקריים: נכסים בבעלותכם ו”נכסים בהשכרה”.
משום ההקבלה הזאת יש אנשים שמכנים נכסים דיגיטליים שהם גם אינטרנטיים (כמו אתרים) “נדל”ן אינטרנטי”
מעניין לציין שהפירוש של נדל”ן הוא קיצור של המונח הארמי נִכְסֵי דְּלָא נָיְדֵי, כלומר נכסים שלא ניידים. נכסים אינטרנטיים יכולים להיות די ניידים, אבל יש מקרים שגם הם פחות ניידים.
אז זה זמן טוב להבחין בין שני הסוגים העקריים:
נכסים בבעלותכם
אילו נכסים שיש לכם שליטה מלאה עליהם. דוגמה מאוד בולטת לזה היא אתרי אינטרנט במערכת פתוחות כמו אתרי וורדפרס.
“הפתוח” במקרה הזה לא אומר שזה פתוח לכל דיכפין והאקרים לפריצה, אלא שקוד האתר בשליטה שלכם כך שתוכלו לעשות בו איזה שינויים שתרצו, ולא פחות חשוב זה מאפשר לכם להעביר את האתר לאן שתרצו.
כך אם יש לכם בעיה באחסון מסוים אתם יכולים להעביר את האתר למקום אחר.
חלק חשוב מהנכס הזה הוא כתובת האתר, שנקראת בשפה המקצועית כתובת דומיין. הסיבה לכך שמנועי החיפוש כמו גוגל מתייחסים לכתובת הדומיין ככתובת של “המקום” בו נמצא התוכן שמדורג אצלן.
למעשה אתם יכולים אפילו להחליף מערכת אתר וכל עוד אתם שומרים על מבנה האתר, הכתובות וכמובן התוכן, תוכלו להמשיך להיות מדורגים בצורה דומה.
עוד דוגמה בולטת לנכס בבעלותכם הוא רשימה תפוצה של כתובות דוא”ל, כזאת שמאפשרת לכם לדוור לקהל שלכם ישירת לתיבת המייל.
משום שהרשימה היא בסופו של דבר אוסף של כתובת מייל ופרטים נוספים, תוכלו לעבור בין שירותים להפצת מסרים אם יהיה צורך, כלומר הרשימה היא הנכס ולא המערכת בה אתם עושים שימוש.
נכסים שלא בבעלותיכם
נכסים דיגטליים שלא בבעלותכם שונים מנכסים בבעלותכם בכך שהם … לא בבעלותכם המלאה! הופה הפתעתי אתכם. טוב כנראה שלא.
לקטגוריה הזאת נכנסים למשל אתרים, ערוצים או חנויות אינטרנטיות שבניתם בפלטפורמות של חברה חיצונית.
עד כאן הכל נחמד אז מה הבעיה?
במערכת כאלו אתם יכולים לבנות לעצמכם אחרי פעילות מאומצת חשיפה לקהל משמעותי, אבל בהנהלות לא נכונה יכולים ביום בהיר אחד לסגור לכם את החשבון וכל העבודה שלכם יורדת ברגע לטמיון.
אז אולי אתם שואלים עכשיו “אז למה בכלל לעשות את זה אופיר?”
שימוש בפלטפורמות גדולות יוצר לכם אפשרות חשיפה לקהל גדול. זה בדיוק מה שעמודים גדולים בפייסבוק או ערוצים ביוטיוב מאפשרים.
להעלות סרטונים ביוטיוב יאפשר לכם פוטנציאל חשיפה גבוה יותר מאשר לחשיפה שתקבלו באתר חדש משלכם ותעלו אליו סרטונים.
אז איך עושים את זה נכון? כמו כל השקעה, פיזור סיכונים.
בגלל הסיכון שכרוך בהפעלת נכסים מושכרים לרוב מומלץ לפזר את התוכן שלכם ולא להסתמך רק על פלפטורמה אחת או לשלב אותה עם נכס שכבר בעלותכם. 👩🏻🏫
למשל להעלות סרטונים גם ליוטיוב וגם לפייסבוק או לכתוב תוכן בפייסבוק במקביל לתוכן דומה (אך לא זהה כדי לא לפגוע בקידום) בבלוג שלכם.
רוצה עדכונים וחומרים חינם על פיתוח עסקים ונכסים דיגיטליים?
סוגי נכסים דיגיטליים
אז אחרי שהבנו באופן כללי מה הם נכסים דיגטליים מגיע הרגע הזה ש… אתם שואלים את עצמכם “איפה הכסף? איך עושים כסף מכל הנכסים הדיגיטלים המניבים האלה?”.
אז ככה, יש לא רק מגוון גדול של סוגי נכסים דיגיטליים, אלא גם מגוון דרכים לייצר מהם הכנסה.
כדי להפוך את זה להכי מעשי נדבר עוד כמה רגעים על מודליים כלכליים נפוצים להפיק רווחים מנכסים אינטרנטיים.
אבל רגע לפני זה חשוב גם ליישר קו ולדבר על נכסים דיגיטליים נפוצים:
אתר אינטרנט
אולי הנכס הדיגיטלי הכי משמעותי ויכול להשתלב גם כחלק ממערך נכסים דיגיטליים אחרים, אתר אינטרנט יכול להוות נכס מכמה סוגים.
חנות אינטרנטית – סוג של אתר שממוקד במכירת מוצרים.
בלוגים ואתרי תוכן – אתרי תוכן או בגירסה האישית יותר בלוג, הם סוגים של אתרים שהעיקר בהם הוא התוכן שאתם כותבים. במובן של נכס דיגיטלי הוא יכול למתג אתכם כמומחים ולייצר תנועה אורגנית ממנועי החיפוש לאתר שלכם.
אתר תדמית – אתר שנותן מידע עליכם או על העסק שלכם ומאפשר ליצור אתכם קשר. סוג של פרסומת קבועה שאתם מייצרים לכם ברשת.
אתרי קורסים ומנויים
מדובר בסוג אתרים שהמוצר שלהם הוא למעשה תוכן או ידע מסוים שאנשים מוכנים לשלם עליו.
אפשר להבדיל אותם לאתרים קורסים שבהם בדר”כ התוכן נמכר פר מוצר (קורס), לבין אתרי חברים או מינויים בהם אנשים משלמים באופן קבוע כדי לקבל גישה לתוכן מסוים.
למשל לעיתון הארץ וגם ל-Ynet יש תוכניות מנויים בתשלום שנותנת גישה לתכני שמיועדים לקוראים משלמים.
עם זאת אתרי מנויים רלוונטיים גם לאתרים קטנים, כאלו שמיועדים לאנשים שמתעניינים בתוכן שלכם, בין אם מדובר בתוכן כתוב, סרטונים, מצגות או קבצי קול.
סקרנים? יש לי מדריך מקיף על יצירת קורסי דיגיטליים, בואו לבקר בו.
ערוצי וידאו
זה סוג של ייצור תוכן בעזרת סרטונים. חוץ מהצורך ליצור תוכן מעניין לקהל הרלוונטי נדרשת יכולת (או למידה) צילום ועריכת הוידאו או העזרות באנשי מקצוע (שלאורך זמן זה דבר יקר).
אומנם יש ערוצי וידאו מאוד מקצועיים, אבל כדי להתחיל לא צריך יותר מפלאפון עם מצלמה טובה, מיקרופון חיצוני לא יקר והבנה בסיסית בצילום ותאורה.
רוב ערוצי הוידאו הגדולים בישראל ובעולם נמצאים ב-Youtube, אבל יש גם ערוצים שמקבלים חשיפה יפה במקומות אחרים כמו בפייסבוק.
רשתות חברתיות
אני יכול להניח שאתם מכירים רשתות חברתיות ואת הכוח שלהם שנובע ממידת התפוצה שלהם והיכולת להגיע לקהל גדול.
מאותה סיבה רשתות חברתיות יכולות בהחלטת להוות נכס במידה ויש לכם מספיק חשיפה לאנשים שעוקבים אחריכם.
מצד שני, זה גם אומר שקיימת ברשתות הגדולות גם הרבה תחרות, שיקול שכדאי לקחת בחשבון כאשר באים לפתח נכס דיגיטלי.
מעניין לציין בהקשר הזה שכל כמה שנים מצטרפת רשת חברתית חדשה שצוברת תאוצה, לעיתים זה נובע מתוך משהו חדשני שהיא נותנת, למשל סנאפצ’ק שפרצה בעבר ואחריה גם טיקטוק.
פודקאסטים
פודקאסטים או הֶסְכֵּתים בעברית, מהווים תופעה חדשה יחסית בישראל שצוברת תאוצה.
מדובר למי שלא מכיר בסוג של תוכנית רדיו מוקלטות שאתם יכולים לשמוע מתי שמתאים לכם דרך האפליקציה. (מוזמנים להציץ בעמוד הפודקאסט שלי אופיר באוויר)
היוצרים הם אנשים כמוכם שעוסקים או מתעניינים בתחום מסוים. שני סוגי פודקאטים נפוצים הם ראיונות או פודקאסטים מבוססי תוכן שהם סוג של גירסה קולית לבלוגים מקצועיים.
ספרים אלקטרוניים וקבצי שמע (מוצרי ידע)
בניגוד לפודקאסטים שהם תופעה חדשה יחסית (במיוחד בישראל) ספרים וקבצי שמע הם מוצרי ידע מהותיקים שיש בשוק.
חשבו על זה, קבצי שמע עוד הספיקו להגיע בדיסקים (ולפני זה תקליטים וקלטות) שנמכרו בחנויות ממש ולא רק קבצים שנפוצים יותר היום.
במקרה הזה די קל להבין למה מדובר בנכסים, אילו מוצרים ממש, גם במובן הקלאסי ומוצרים יכולים להפוך כמובן להכנסה.
אגב גם קורסים דיגיטליים הם סוג של מוצר ידע אבל עליכם כבר דיברנו קודם.
חנות בפלטפורמה חיצונית
פלוטפורמות שוק (Marketplaces) הן גם נכס דיגיטלי נפוץ. אולי הביטוי לא אומר לכם אולי הרבה בפני עצמו, מדובר פשוט במערכות כמו אמזון ואיביי שמאפשרות לכם לפתוח חנות אינטרנטית על גבי המערכת שלהם.
היתרונות שאתם שאתם מקבלים מערכת מתוכמת למכירה וגישה לקהל שרוצה שמחפש מוצרים ורוצה לבצע רכישה.
מצד שני אתם נמצאים בסביבה מלאה במתחרים שמציגים מוצרים דומים לפעמים אפילו זהים למוצרים שלכם לאותם לקוחות.
אפליקציות למכשירים ניידים
עוד נכס דיגיטלי שהפך למשמעותי בשנים האחרונות כשכמעט לכולם יש טלפונים חכמים. 📱
יישומונים לנייידים דורשים יותר השקעה כספית מרוב הנכסים הדיגיטליים אבל הם יכולות להיות נכס דיגיטלי חשוב לחברות קיימות לשיפור המוצר הקיים שלהם (גישה מהנייד ללקוחות).
במקרים אחרים האפליקציה עצמה היא המוצר העיקרי של העסק.
אם תציצו במכשיר הנייד שלכם, תוכלו לזהות אפליקציות משני הסוגים.
ניהול קהילות
ניהול קהילת ברשתות החברתיות הוא גלגול חדש יחסית של עולם הפורומים הותיק יותר.
ברוב המקרים כשמדברים על ניהול קהילות מדברים על ניהול קבוצת בתחום מסויים בפייסבוק, אבל זה יכול להיות גם בפלטפורמות אחרות ואפילו קהילה במובן הרחב של עוקבים אחרי העסק שלכם.
הקטע הקהילתי מבוסס על היכולת לייצר דיון ולא רק בתקשורת חד-צדדית כמו מסרים באימייל או ווסצאפ שמעבירים את המסרים שלכם לקהל, אבל פחות מעוררים דיון.
שימו לב שלא רק גודל הקהילה חשוב אלא גם כמות הפעילות שבה. קבוצה גדולה עם מעט פעילות שווה גם מעט מאוד.
אגב אם יש לכם עסק או חושבים להקים אחד זה הזמן להצטרף לקהילה שאני מנהל בפייסבוק (ומוזמנים לכתוב לי שהגעתם מכאן).
רשימות תפוצה
רשימתו תפוצה של דיוור במייל כבר קיימות איתנו כמה שנים טובות ומאפשרות להעביר מסרים לקהל שלכם ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני (הכי שנת 2000 שלי). 📨
ברשימת תפוצה שעושים נעשה בדר”כ שימוש כערוץ שיווקי והיא לרוב תכיל קהל עוקבים שהוא מעבר למעגל הלקוחות הנוכחיים שלכם.
יש מקרים מעטים שהעסק עצמו מתבסס על רשימת תפוצה כמו Morning Brew האמריקאים שמייצרים עדכון תוכן יומי בענייני חדשים למכותבים שלהם.
יצרית נכס מרשימת תפוצה תדרוש ממכם לייצור תוכן מעניין באופן קבוע, וגם לשמור על מינון נכון בין תוכן מקורי שאתם מוצרים, עדכונים והצעות עסקיות (שייצרו לכם הכנסה).
אגב התוכן העיקרי לא חייב להיות במייל עצמו, אפשר להפנות לנכסים דיגיטליים אחרים שלכם כמו הבלוג או ערוץ הוידאו.
אפשר גם להוסיף ניהול קבוצות חד-כיווניות (כאלו שרק אתם שולחים בהם מסרים) ב- Whatsapp ו- Telegram כסוג של רשימות תפוצה. ההבדל שבניגוד לרשימות תפצה במייל, במקרה הזה מדובר על נכס יעיל, אבל כזה שהוא לא בבעלות שלכם.
יכולים לקרוא עוד על דיוור במייל בסקירה שלי על מערכות דיוור במייל.
נכסים אחרים
במדריך הזה לא נעבור על כל הסוגים של הנכסים, יש עוד סוגים נוספים שאולי חלקם עלו לכם בראש לאחר הקריאה.
נכסים יכולים להיות גם נישתיים שפונים לקהל יחסית מוצמצם ביחס לקהל הכללי, אך עדיין יכולים להיות בהחלט רווחיים.
לדוגמה מוזיקה שאתם יוצאים, תוספים לתוכנות, תמונות סרטונים או גרפיקות – את כל אילו אפשר למכור לאנשים פרטיים או עסקים שזקוקים להם לצורך עבודה.
דוגמה לנכס לא דיגיטל, אבל היי אולי יש מישהו שם בפנים שעובד על אחד 😁
מודלים עיקריים לייצור הכנסה מנכסים דיגיטליים
עד עכשיו הבנו מה הם נכסים דיגיטליים וגם הצגנו כמה נכסים דיגיטליים נפוצים.
ישנים מגוון מודלים שונים שבעזרתם אפשר לייצר הכנסה מהנכסים הוירטואלים שאתם מחזיקים. אני לא הולך לעבור פה על כל מודל אפשרי, אבל כן אציץ את המודלים הנפוצים.
למעשה בדקות הקרובות תקבלו גישה ללא מעט מידע שאם אתם לא אנשי דיגיטל ושיווק, יש מצב שלפחות את חלקם לא הכרתם.
מודל מכירות
באתרי איקומרס, או אם תרצו חנויות מקוונות, מאפשרות מודל הכנסות דומה לחנויות רגילות.
במודל הזה ההכנסות נובעות ישירות מכמות המכירות שמתבצעות באתר שלכם. כדי להבין את הפוטנציאל יש פה משוואה פשוטה למדי, בואך כיתה ב’:
כל עוד אתם מוכרים את המוצרים ברווח – ככל שתמכרו יותר מוצרים >> תרוויחו יותר.
זכרו, אומנם חנות מקוונת קטנה אתם יכולים להפעיל מהבית, אבל כמו בחנות רגילה גם כאן לא מדובר בהכנסה פסיבית – יש צורך לעדכן מוצרים, מחירים, לשלוח את המוצרים וכמובן לתת שירות לקוחות.
אתם יודעים בחנות וירטואלית הלקוחות לא באמת וירטואליים 😎
אגב במקרים מסוימים כשיש מוצרים בודדים אפילו לא צריך אתר אלה אפשר להסתפק בעמודי נחיתה ועמודי תשלום שמאפשרים לכם למכור את המוצר שלכם.
מודל מכירות תוכן וידע
במודל הזה למעשה מדובר גם באתר מכירות רק שאנחנו לא מוכרים מוצר אלא את הידע, בעזרת קורסים דיגיטלים, אתר מנויים או גירסה אחרת.
דוגמה למכירה של מוצר ידע אתם יכולים להציץ אצלי באתר בדף של הקורס להקמת עסקים שלי.
אגב בניגוד אולי להבטחה של הרבה קורסים שמסתובבים בחוץ, אומנם לקורסים דיגיטליים יש פוטנציאל הכנסה גדול אבל זה בהחלט לא דרך התעשרות קלה ומהירה.
צריך קודם כל לבנות קורס איכותי מספיק שאנשים יהיו מוכנים לשלם עליו לפחות כמה מאות שקלים, וזה עוד החלק הקל.
למכור את הקורס שלכם הופך להיות דבר מסובך אם אין לכם רקע בשיווק או קהל עוקבים גדול שמכיר אתכם כבר.
סוג דומה של מוצר ידע הם אתרי מנויים/חברים שהזכרנו למעלה.
היופי באתרי מנויים שאתם יכולים לגבות תשלום מתחדש קטן יחסית, ולא מכירה חד-פעמית כמו שנהוג בקורסים דיגיטליים. מצד שני אתם צריכים קהל גדול במיוחד כדי שזה יהפוך להכנסה משמעותית.
סקרנים איך אפשר לפתח קורסים דיגיטליים? אז שווה לכם גם לקרוא את המדריך שכתבתי על הקמת קורס דיגיטלי.
מודל שיווק שותפים
יש סיכוי טוב ששמעתם על שיווק שותפים מתוך זה שנתקלתם בקורסים שמבטיחים הבטחות עד השמיים בסגנון “לייצר 8000 ₪ בחודש בשעה ביום כשהטלוויזיה פתוחה על נטפליקס”.
אז לא ממש, עימכם הסליחה. 😌
עם זאת, שיווק שותפים כתחום יכול בהחלט לייצר הכנסה כשעושים אותו נכון.
למי שלא מכיר אז בקצרה – במובן האינרנטי שיווק שותפים משמעו שאנחנו מייצרים לחברה מסוימת תנועה של גולשים לאתר או אפליקציה שלה.
החברות עוקבות מי הגיע דרכם בעזרת קישורים, או קופונים מיוחדים שמשויכים לחשבון שלכם ואחרי סף מסוים של הרשמות או מכירות תקבלו תשלום.
לעיתים התשלום הוא חד-פעמי פר מכירה או הרשמה או אחוז מסוים מהתשלום של הנרשם או גירסאות דומות אחרות.
למה חברות מוכנות לשלם לכם?
בעזרת תוכניות שותפים החברות יוצרות לעצמן צבא קטן של משווקים, שמקבלים תשלום רק בעיקר על בסיס הצלחה, כך שהסיכון מבחינתן נמוך.
כדי להפוך את התוכנית השותפים לרווחית אם צריכים פשוט לעמוד בסוג של משוואה פשוטה להבנה, אבל קצת יותר מאתגרת לביצוע:
לייצר תנועה גדולה ככל הניתן של לקוחות רלוונטיים בעלות קטנה ככל האפשר עבורכם.
איך מייצרים את התנועה? במגוון דרכים: כתיבת תוכן באתר, סרטונים ביוטיוב, שיווק ברשת החברתית ובמקרים מסוימים אפילו דרך פרסום ממומן (אם תנאי תוכנית השותפים מאפשרת ואתם יודעים מה אתם עושים).
בתור מישהו שבשנים האחרונות הרוויח (ביושר ובאושר) סכומים יפים מתוכניות שותפים, אני בהחלט יכול לשתף שיש פונטציאל לתוכניות כאלו, אבל גם תהיו כדאי להישאר ריאלים מבחינת כמות ההשקעה והתוצאות.
מודל חסויות
חסויות מתארות מצב שבוא חברה כלשהי מחליטה לשלם לכם כדי שתקדמו איזה מסר שלהם (למשל על שירות או מוצר) שרלוונטי לקהל שלכם.
זאת כמובן לא המצאה חדשה, אתם מכירים חסויות כבר שנים משידורי הטלזויה והרדיו (חסות אחת וחזרנו!) ההבדל בעידן הזה שהמודל הזה יכול להיות רלוונטי גם עבורכם. 😎
יש כמה סוגים של נכסים דיגיטליים שיש בהם חסויות, הבולטים שבהם זה פודקאסטים, בלוגים, יוטיברים וניהול קהילות.
דוגמה לחסויות היא סקירות רשת, אולי נתקלתם ביוטיוברים פעילים שאומרים שהם סוקרים מוצר רלוונטי לתחום של הערוץ שלהם, אותו הם קיבל מחברה כלשהי.
בתמורה לסקירה אותם יוצרי תוכן מקבלים תשלום שיכול לנוע מסכומים חביבים עד מוגזמים.
כן כדאי לקחת בחשבון שיש צורך בקהל מאוד גדול ובשוק הישראלי יש מעט מאוד יוטיוברים, בלוגרים או פודקאסטרים שמקבלים חסויות בסכומים משמעותיים.
באופן דומה גם מנהלי קהילות גדולות ופעילות יכולים למשוך חסויות, לפעמים החסות היא לא תשלום אלא שיתופי פעולה שמניבים לקהילה תועלת, כגון גישה להרצאות בחינם.
אושיות רשת
זה הוא תת-מודל של מודל החסויות. זה מודל שפחות מתאים לרוב האנשים פשוט מהסיבה שכדי להיות “אושיית” רשת, צריך להיות עם כמות גדולה מאוד של עוקבים. 🤳🏻
זה גם לרוב דורש זמן לא מועט ועבודה רבה ביצירת תוכן (יוצאי הדופן מבחינת הזמן הם אנשים ידועים מחוץ לרשת, כמו שחקנים או זמרים).
במודל הזה חברות מוכנות לשלם לאנשים על חסויות בגלל גודל הקהל, גם אם הוא לא קהל מקצועי ממוקד.
פלטפורמה נפוצה לזה היא רשת אינסטגרם, אבל גם רשתות חברתיות אחרות כמו פייסבוק, יוטיוב או אחרות קיימות או עתידיות, יכולות להיות רלוונטיות.
מודל פניות מהרשת (לידים)
אם אתם לא בעלי עסק אתם אולי מגרדים בפדחת בחוסר הבנה כשאתם שומעים את המילה ‘לידים’. בלידים הכוונה פשוט לפניות של לקוחות פוטנציאלים (Lead בהקשר של ‘קצה חוט’).
אחד השיטות לייצר הכנסה מנכס דיגיטלי הוא להקים ולתחזק נכס שיוצר לכם פניות מלקוחות פוטנציאלים באופן קבוע.
זה בעצם דומה למודל הקלאסי של תהליכי שיווק שמטרתם לייצר לכם תנועה של מתעניינים במוצרים או השירותים שאתם מוכרים.
ההגיון פשוט, בהינתן יכולת מכירה סבירה ומעלה, המשמעות של פניות שזורמות מהנכס הדיגיטלי היא יותר עבודה. בהנחה לא כזאת הזויה שאתם גובים כסף על העבודה שלכם, זה מודל חשוב מאוד כלכלית.
דוגמה בולטת לנכס דיגיטלי כזה הוא בניית אתר תוכן בתחום המקצועי שלכם, כזה שתקדמו במנוע החיפוש וכך הוא ייצר לכם פניות רלוונטיות לתחום המקצועי שלכם.
לדוגמה אתם מוזמנים לאתר שלי שיש לי בו תוכן… הא רגע אתם כבר פה! אז הנה הבנתם את המשמעות.
מכירת לידים או השכרת נכס דיגיטלי לצד ג’
עוד גירסה של מודל הלידים זה מודל שבו אתם מקימים נכס מקוון שיוצר לכם זרם של פניות ואז מוכרים אותן לצד ג’.
ההבדל שכאן אתם יוצרים שיתוף פעולה עם איש או אשת מקצוע בתחום הרלוונטי, ואת כל הפניות שאתם מקבלים מפנים אליהם.
זה יכול להיות תמורת תשולם פר ליד או תשלום קבוע שלעיתים גם נקרא שכירות כי הם שוכרים ממכם את הנכס. אםשר גן בטווח הארוך אפילו למכור את הנכס.
למשל אתם יכולים לפתוח אתר שעוסק בגינון ליצור תוכן רלוונטי, לקדם את האתר ולפנות לגננים שמעוניינים לקבל לידים בתשלום.
אגב, מה שנחמד שבניגוד לשוכרים רגילים, אם הם לא מפרים הסכמים ולא משלמים לכם תוכלו ‘לפנות אותם מנכס’ בהינף מקלדת 😃
עוד מדריכים מצ'געים שחבל לפספס
מודל פרסומות
אם יש לכם אתר תוכן פעיל עם תנועת גולשים גדולה, אחת אפשרויות להרוויח ממנו היא להוסיף פרסומות לאתר.
למעשה פרסומות בנכס הדיגיטלי שלכם היא דרך מוניטזציה יחסית ותיקה במונחי האינטרנט וקיימת כבר מהשנים הראשונות ברשת, כבר לפני עשרים שנה ויותר.
נכון להיום הגירסה הפשוטה ביותר היא מודעות גוגל (AdSense) או רשת פרסום גדולה אחרת כמו פייסבוק, או רשת פרסומת אחרת (יש לא מעט חברות קטנות יותר בשוק).
השירותים האלו בדר”כ מוספים מודעות (באנרים) לאתר שלכם, ואתם מקבלים חלק מההכנסות שלהן כתלות בכמות צפיות ו/או הלחיצות של הגולשים על המודעות.
דרך דומה נוספת הן רשתות פרסום תוכן כמו טאבולה ואוטבריין שמוסיפות “המלצות תוכן” כלומר קישורים למאמרים באתרים חיצוניים שהקלקה עליהן מניבה לכם כסף.
אפשר לראות הרבה כאלו גם למשל בסוף כתבות באתרי התוכן הגדולים בארץ, לפעמים אפילו בכמות מוגזמת (לתוכן מוגזם שיווקית לא פחות).
פרסומות לא מוגבלות רק לאתרים, למשל בערוצי יוטיוב גדולים ניתן להפעיל אפשרות לפרסומות, וכך על כל פרסומות שהגולשים רואים בזמן שהם צופים בתוכן שלכם, אתם מקבלים נתח מסוים מההכנסות.
בטח שמתם לב שגם בהרבה אפליקציות לניידים יש פרסומות. אז חוץ מזה שפרסומות יכולות להציק ולגרום לכם לעבור לשלם על גירסת הפרימיום, הן גם מייצרות הכנסה מלקוחות לא משלמים.
כדאי לקחת בחשבון שבמודל הפרסומות אתם זקוקים כמות גולשים גדולה, אפילו של מאות אלפים בחודש ויותר כדי להגיע להכנסה שהיא מעבר לדמי כיס.
מודל משולב
כמו שראינו יש מגוון מודלים להכנסה דרך הנכסים האינטרנטיים שאתם יוצרים. מעשית אתם לא חייבים לבחור רק במודל אחד.
אתם יכולים לשלב מודלים שונים להכנסה באותו נכס דיגיטלי או לפזר אותם על מקומות שונים.
למשל באתר שלי שאתם נמצאים בו עכשיו, אני גם מקבל פניות מלקוחות (לידים) למשל מהעמוד הזה, בחלק מהסקירות יש לי קופונים לתוכניות שותפים וכמו שהזכרתי אני גם מוכר קורס דיגיטלי.
מן הסתם אני כמובן לא היחיד, תוכלו לראות לא מעט עסקים שמציעים מספר שירותים שונים ומשתמשים במודלים שונים של הכנסה.
חוץ מפוטנציאל הכנסה משופר זה גם מאפשר לפזר סיכונים. למשל יכול להיות שבתקופה מסוימת תקבלו פחות לידים אך עדיין יהיו לכם הכנסות ממכירות מקוונות.
זה גם מאפשר לכם גמישות בשינויים בעסק – תוכלו להוריד שירות מסוים שאתם מציעים ולפתח שירותים חדשים בזמן שחלק מההכנסות עדיין ממשיכות להגיע. 🤘🏻
איזה מודל הכנסות מתאים לכל סוג נכס
בגלל שאני כזה נחמד, מסודר ושרמנטי (טוב זה לא קשור כבר) החלטתי לעשות לכם גם סיכום שמראה סוגי אפשרויות למוניזטציה לפי כל סוג נכס.
שימו לב שאילו הדרכים הראשית לכל פלטפורמה, לעיתים יש גם דרכים משניות לייצר הכנסה, למשל ערוץ וידאו מייצר לכם פניות גם כשזו לא המטרה העיקרית שלו.
חנות אינטרנטית – מכירות ומודעות.
אתר תוכן – לידים, מודעות פרסום וחסויות, תוכניות שותפים.
אתר קורסים ומנויים – מודל מכירות.
ערוץ יוטיוב ורשתות חברתיות –חסויות ותוכניות שותפים, מודעות פרסום (דרך הפלטפורמה).
פודקאסט – חסויות, פרסומות (פרסומות פחות בארץ).
ניהול קהילות – חסויות, תוכניות שותפים.
אז איזה נכס אתם רוצים להקים?
במדריך הזה ניסיתי לעשות סקירה גם מקיפה אבל לא ארוכה-עד-אין-קץ של סוגי נכסים דיגיטליים שונים.
התמקדתי בעיקר במודלים הכלכליים שיכולים להפוך את הנכס הדיגיטלי לנכס שמניב לכם הכנסה.
חשוב לציין שאף אחת מהדרכים לייצר נכסים דיגיטליים לא צפויה לייצר לכם הכנסה מהיום למחר, הן כולן דורשות השקעה בהקמה ויותר חשוב, בקידום.
מצד שני בגלל הקיום הוירטואלי שלהם, נכסים דיגיטליים מאפשרים יזמות עסקית בסיכון נמוך יחסית, אתם לא צריכים להשקיע עשרות אלפי שקלים (ויותר) כדי להתחיל להקים אותם.
אתם גם לא צריכים לשלם שכירות על חנות לשם ארנונה ולהעסיק עובדים במשכורות גבוהות.
אז מה כן? איך מתחילים?
כדי להקים נכס דיגיטלי כדאי שקודם תחשבו איזה נושאים מעניינים אתכם ואתם רוצים לקדם, וגם לא פחות חשוב לאיזה נכס יש פוטנציאל בנקודת הזמן הנוכחות או העתיד הקרוב.
אם אתם רוצים למצוא כיוון לעסק שמתבסס על נכס דיגיטילי כדאי שתנסו להבין ואפילו עדיף שתתנסו בסוגים שונים של יצירת תוכן (כתיבה, הקלטה, סרטונים וכו’).
זה יעזור לכם להבין לא רק איזה תחום מעניין אתכם, אלא באיזה פורמט הכי נחמד לכם לעשות את זה.
זהו תם הזמן שלנו להפעם, אני מקווה שנהנתם (הנהונים בראש יתקבלו בברכה).
אם אתם מרגישים שאת רוצים לקדם את הנושא את מוזמנים ליצור איתי קשר בטופס למטה, אני מציע מפגשי ייעוץ וגם בנייה של נכסים דיגיטליים, ולא פחות חשוב מישהו שיאמין בכם 😃
היי אני אופיר מנחם
אני מנהל פרויקטים ובונה אתרי אינטרנט לחברות ועוזר להם להגיע לתוצאות טובות בפעילות שלהן בעולם הדיגיטל. במקביל אני מפעיל פרויקטים ומיזמים אינטרנטיים משלי ויוצר תוכן, כמו ששמתם לב. 😎
בעבר עבדתי כמנהל שיווק ודיגיטל במספר חברות, ביליתי כמה שנים טובות באקדמיה.
אני מוסמך (MA) מטעם המחלקה לניהול בר-אילן.