אופיר ותהילה תמונת נושא

משכירה מתוסכלת לבעלת עסק יחודי ומוכר בתחום הרכב – ראיון עם תהילה גבאי-דויטש

היום במי מתעסק, פינת הראיונות עם אנשים שהקימו עסקים, אני מארח את תהילה דויטש-גבאי.

אני אתן עוד רגע לתהילה  להציג את עצמה, לפני אציין שהראיון הזה מיוחד כי תהילה היא מרואיינת כנה שלא מתביישת לספר על הכשלונות שלה לפני שחוותה הצלחות.

למעשה היא מציירת תמונה אמיתית ושלמה יותר מאחורי הרבה סיפורי של בעלי עסק מצליחים, מה שאומר ששווה במיוחד להקשיב למה שהיא מספרת.

אז עכשיו מתחילים רשמית, אז היי 👋 רשמי וידידותי תהילה! 

שתפי אותנו בכמה מילים (שלא לומר פסקאות) על הרקע האישי והמשפחתי שלך.
אני בת 30 נשואה ליהודה ויש לי ילדה בת 5.5, למדתי תואר ראשון בפתוחה ולומדת עכשיו באוניברסיטת תל אביב תואר שני באנתרופולוגיה.

למדתי בבית ספר חרדי -בית-יעקב, יצאתי בשאלה בגיל 19 יחד עם בן זוגי יהודה.

בתור ילדה תמיד רציתי להיות יזמית, הייתי מכינה שרשראות ומוכרת לילדות בכיתה, תפרתי תחפושות וכו’ תמיד הייתי מפנטזת שיהיה לי עסק משלי ושאני אהיה עצמאית.

בגיל 20 התחתנתי ועבדתי בשירות לקוחות, אומנם למדתי הרבה אבל היה לי קשה מאד לעבוד בשביל אחרים והג’וק של להיות עצמאית לא עזב אותי.

בגיל 22 ניסיתי לפתוח יחד עם בן זוגי חברה לבניית אתרים שהייתה פעילה כמה חודשים ואז הוא עבר להיות שותף בסטארט-אפ והחברה נסגרה.

בגיל 26 אחרי שביתי נולדה התחלתי להיות עצמאית ולעבוד בתיווך מתוך מחשבה שזה תחום מעניין ויש בו הרבה כסף.

איך היה לצאת לעצמאות ולהיות מתווכת? 
אהבתי מאד את העבודה בתיווך, אבל לא היה לי נסיון בעבודת מכירות פנים מול פנים וזה היה בעוכריי, בטלפון הייתי אלופה בלמכור ופנים מול פנים הייתי מתביישת. גם שוק הנדל”ן אז קצת קפא בגלל שחוקקו חוק על מס רכישה (לא זוכרת בדיוק איזה) והרבה אנשים רצו לקנות דירה והתחרטו. 

הסיבה העיקרית שהפסקתי עם זה תוך חצי שנה היא שלא לקחתי בחשבון שקשה להקים עסק בלי בק-אפ ובלי חוסן כלכלי או לפחות יציבות כלכלית ולכן אחרי חצי שנה הפסקתי והעדפתי לחפש שוב עבודה בתור שכירה.

היה לי חשוב מאד למצוא תפקיד רלוונטי ולא להתקע סתם בעבודה שאני לא מתה עלייה אז בתקופת חיפושי העבודה עבדתי בינתיים ב-AM-PM מתוך מחשבה שיהיה לי רע ואז אני אמשיך כל הזמן לחפש.

דרך מעניינת ליצור מוטיבציה…  והיה לך רע?
באמת היה לי רע וקשה, הרגשתי אפס מאופס שסיימתי תואר ראשון ויש לי ילדה ואני עובדת בסופר בעבודה שמתחת ליכולות שלי. אני זוכרת שפעם אחת המנהלת בסניף נזפה בי שלא סידרתי ישר מספיק את המלפפונים בערימה ואיך הרגשתי אז מושפלת…

ולחשוב שהיית מסדרת ישר את המלפפונים ונשארת שם יותר זמן, הו האימה…. 🎃

במעבר חד מבירא עמיקתא לאיגרא רמא (יעני מהבאר העמוקה לגג הגבוה), אשמח שתספרי על הפעילות העסקית שלך בימים אלו. 
הפעילות העסקית שלי כוללת בלוג בנושא רכב – אוטול’ה שיש בו בערך 15,000 כניסות חודשיות. קבוצת פייסבוק בנושא רכב שנקראת תשאלי מוסכניק/ית עם מעל 10,000 חברים. וגם בלוג קטן שפתחתי לא מזמן על יזמות ועל מה שאני עושה. 

רוצה עדכונים וחומרים על פיתוח העסק והקריירה?

איך התגלגלת למה שאת עושה היום, מהרגע שהיית שכירה ועד ש’ראית את האור’? ואני לא מתכוון לאור הלבן הגדול, אלא לקטן 💡 יותר שמשאיר אותך בחיים והופך אותך לעצמאי.

כשעבדתי בתיווך קניתי רכב בשביל העבודה, באחד הימים נתקעתי עם האוטו כשהוא לא הניע. ביקשתי מבחור שעבר ברחוב עזרה.

הרגשתי ממש רע שאני לא מבינה כלום ברכב. אחד האנשים שעבדו איתי הסביר לי קצת על המצבר, הוא הראה לי איך למלא בו מים מזוקקים ועשיתי את זה וממש התלהבתי. חזרתי למשרד ואמרתי להם אני הולכת להיות מוסכניקית!

ממ…אני מניח שהם לא לקחו אותך ברצינות כפי שהיו צריכים 😎  מה היה השלב הבא?
בדקתי איפה אפשר ללמוד את התחום מתוך מחשבה שזה ידע חשוב ושבטח אני אוכל ללמד נשים אחרות. חיפשתי במשך כמה חודשים איפה אפשר ללמוד להכיר את הרכב ולא מצאתי שום מקום.

במשך שנה וחצי הרעיון לא הפסיק לנקר לי בראש, הייתי חושבת עליו, בטוחה שיצחקו עלי וגונזת אותו שוב. בינתיים למדתי בעצמי לתפעל את הרכב, למדתי לבדוק שמן ומים, למדתי למלא אוויר, הבנתי שיש דבר כזה טיפול שנתי וככה לאט לאט נהייתי פחות קלולסית.

באותה תקופה עזבתי את העבודה בתיווך וחיפשתי עבודה “אמיתית” של אחרי התואר הראשון, חשבתי לעבוד בחברת רכב וככה ללמוד עוד אבל הגעתי למסקנה שיהיה הכי חכם לעבוד בשיווק וככה יום אחד שיהיה לי עסק אני אבין קצת בשיווק.
(לקוראים: דוגמה טובה לאיך לבנות את הדרך שלך לפני שאתה יוצא לדרך)

מצאתי עבודה בחברה קטנה ועשיתי בה כמה תפקידים כמו: ניהול מדיה חברתית, שירות לקוחות, הפסקת כנסים וכו’. באותה תקופה דיברתי עם ידיד וסיפרתי לו על הרעיון של לעשות משהו שקשור לרכב וללמד את זה, והוא אמר לי פשוט תפתחי בלוג.  

זה היה רעיון מצויין ותוך כמה שבועות העלתי את הבלוג, לשמחתי קיבלתי תגובות חיוביות, אחרי כמה שבועות כשהיו אולי 4 פוסטים בבלוג התראיינתי לעיתון הארץ, ואז פנה אלי מוסכניק והציע לעשות שת”פ ולהעביר יחד סדנאות.

וזה מה שעשינו, העברתי סקר בין 150 נשים כדי להחליט איזה נושאים ילמדו בסדנה, עשינו סדנת פיילוט והתחלנו לעשות כמעט כל חודש סדנה.

אחרי חצי שנה החלטתי להתפטר מהעבודה. היו לכך עוד סיבות אבל רציתי לנסות שוב לתת הזדמנות לעצמי ולהיות עצמאית. החלטתי הפעם לעשות את זה שונה, מצאתי כמה לקוחות קטנים של ניהול מדיה חברתית כדי שתהיה לי לפחות משכורת קטנה מסודרת.

בחצי שנה הראשונה הרווחתי 3,500 ש”ח אני בכוונה מציינת את זה כי אנשים לפעמים חושבים שאדם נהיה עצמאי ומיד מתחיל להרוויח הרבה כסף וזה לא נכון.

אני חושבת שהדבר החכם שעשיתי הוא שהבנתי שהעסק זה משהו לטווח ארוך, זה לא משהו שמנסים חודשיים ומפסיקים. דבר נוסף, עצם זה שתמיד היו לי הכנסות קבועות גרם לי להצליח לראות לטווח הארוך ולא לחשוש כלכלית ולהפסיק מה שאני עושה בגלל הפחד.

תודה על השיתוף, אכן לוקח זמן להרים עסק מצליח הצלחה לא נוחתת עליך בן רגע בניגוד למה שהרבה פעמים נוהגים לצייר.

מכירה את התמונות לפני/אחרי שמראות שינוי מוגזם? אז תתארי לנו תמונה שלך לפני/אחרי של החיים שלך כשהיית שכירה לעומת עצמאית.
מאז ומעולם בכל מקום שעבדתי לא הפסקתי להתלונן ולהיות בסטרס בגלל העבודה, מאז שנולדה לי ילדה הסטרס גדל. בעיקר הייתי משתגעת מבחינת מה לעשות בחופש הגדול, מה לעשות כשאני חולה או כשהילדה חולה. זה היה מירוץ של כל הזמן לחפש פתרונות ולסדר בלתמי”ם.

מאז שנהיייתי עצמאית אומנם אני לוקחת את זה ברצינות ועובדת ולא מבלה את ימיי בבבתי קפה אבל אין ספק שאני הרבה יותר רגועה, הלו”ז שלי יותר גמיש ואני יכולה להשלים עבודה בערב אם צריך וכו’.

 

אני רוצה לחזור לעובדה שהזכרת למעלה שעשית שינוי אישי משמעותי שעברת מצדיקה רשמית לחילונית. איזה קווי דמיון את את רואה מהיציאה מהסגרות שהיית בהם (שכירות ודת) במקרה שלך? 
נכון עשיתי שינוי מאד רציני ומהותי בחיים שלי. עד לאחרונה בראיונות לא אהבתי לציין את זה אבל הבנתי לאחרונה שזה חלק ממי שאני. זה חלק מהאופי שלי ואין לי מה להסתיר.

אני חושבת שתמיד הייתי אישה שמוכנה לשבור מוסכמות אם צריך ושגם העזיבה של העולם החרדי וגם המעבר לעצמאות הם חלק מהאופי שלי לטוב ולרע.

נשמע בעיקר טוב, יש בזה משהו פחות טוב? 
לפעמים להיות אדם ששובר מוסכמות מגיע יחד עם תגובות לא חיוביות, לא מפרגנות ובעיקר אנשים שבטוחים שאני טועה למרות שאני יודעת שאני לא.

תני לי להוסיף שאנשים לעיתים מדבררים את הפחדים שלהם כאשר הם רואים אותך עושה מה שהם לא היו מעיזים. אם הם קרובים כי כנראה הם רוצים להגן עליך ואם רחוקים כי סתם צריכים לפרוק (תודה לכם באמת).

תהילה - החלפת צמיג
תהילה גבאי דויטש

תהילה במצבי צבירה שונים

אני יודע שאת אוהבת ללמוד באקדמיה.  מה למדת והאם זה עזר לך אפילו בעקיפין בעסק?
ברור! למדתי לתואר ראשון במדעי החברה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה ולמדתי בזה בעיקר משמעת עצמית, זה לא פשוט ללמוד בפתוחה תואר שלם תוך כדי עבודה במשרה מלאה ואת סוף התואר בהריון ועם תינוקת קטנה.

חוץ ממשמעת עצמית למדתי כמה קורסים בשיווק שהיו מעניינים מאד, למדתי קורס במיקרו-כלכלה שאומנם קיבלתי בו ציון גרוע אבל עזר לי להבין הרבה דברים.

התואר שני באנתרופולוגיה פחות לימד אותי דברים פרקטיים אבל היו כמה קורסים מעניינים מאד במגדר וחוץ מזה זה עושה לי הרגישה נעימה להגיד שיש לי תואר שני וזה גם שווה משהו.

אגב, יש קשר בין האהבה ללימודים לרקע שהגעת ממנו? 
בבית ספר שלמדתי בו בילדות היו לימודי חול, הרמה אומנם הייתה נמוכה אבל למדנו כמעט הכל.

אני לא חושבת שיש קשר בין זה לאוניברסיטה אבל מה שכן קשור הוא שבתיכון שלמדתי לא עשינו מבחני בגרות אז כשלמדתי לתואר ראשון היה לי חשוב מאד לסיים ולהראות לעצמי שהצלחתי ושזה שאין לי בגרויות לא אומר שאני טיפשה.

אני חושבת שהבנתי גם באיזשהו מקום שבשוק העבודה לא יתייחסו אלי ברצינות אם גם אין לי בגרויות וגם תואר ולכן קרעתי את עצמי ונאבקתי בשיניים לסיים את התואר.


איזה אתגר או צורך בשינוי את חווה כרגע בעסק ומה את חושבת לעשות בעניין? 
האתגר הכי גדול עד עכשיו היה שהסדנאות שאני מעבירה שהן עיקר ההכנסות הן חד-פעמיות ואז אין לי אף פעם לקוחות חוזרים.

מצאתי לזה פתרון גם של סדנאות יותר מתקדמות וגם התחלתי לעבוד יותר עם עיריות, ארגונים וגופים גדולים שמזמינים סדנאות מרוכזות, גם יותר נוח לי ככה מבחינת השיווק וגם אם הם מרוצים הם הופכים להיות לקוחות חוזרים.

אתגר נוסף שיש לי כרגע הוא המחשבות אם נכון או לא נכון לעשות קורס וידאו של הסדנאות שלי. אני מתלבטת כבר חודשיים ולא מצליחה להחליט.


שנה-שנתיים בטח תגיעי להחלטה  🙃

בואי נדבר על עבודה במקביל להורות וזוגיות (שידועים גם בשם הקוד ‘משפחה’). איך את משלבת בין הזמן לעסק לזמן משפחה, איזה עצות מועילות יש לך בנושא? 
אני עובדת כל יום עד שעה 14:00 ואחר כך אני עם הבת שלי. כמובן שיש ימים עמוסים שאני לוקחת אותה מהגן ונותנת לה לראות חינוכית ויושבת לסיים לעבוד אבל משתדלת שלא יקרה יותר מידי.

יש תקופות כמו שעכשיו היה יום האישה ואז העברתי סדנאות כל יום במקום אחר בארץ, אז נתתי לה יום אחד לא ללכת לגן ועשינו כיף בבוקר בבית.

העצות שלי בנושא זה לעבוד בצורה מתומצתת כמה שיותר וממוקדת וככה להרוויח זמן איכות עם המשפחה.

רגע לפני שהמסך  יורד מעל הראיון הזה ואנחנו משאירים אלפי קוראים דומעים מהתרגשות, אשמח לשמוע איזה עצות טובות יש לך לאנשים שמעוניינים להקים עסק חדש.
 יש כמה תובנות שאשמח לחלוק עם אנשים שרוצים לפתוח עסק חדש:

  • עצה שלא מתאימה לכל העסקים אבל להרבה מהם כן, תתחילו בקטן, תבחנו את השוק, תקבלו תגובות מלקוחות ורק אז תגדלו לאט לאט. קוראים לשיטה הזאת Lean Startup (אופיר: סטארט-אפ רזה/לא בזבזני) בבלוג שלי אני קוראת לזה שיטת השניצל.

    מנסיון אישי שלי גדילה מבוקרת ובצעדים קטנים זה מתכון לעסק יציב הרבה יותר מאשר פתיחת עסק נוצצת עם השקעה גדולה שצריך אחר כך להחזיר ואם העסק לא מכניס כמו שצפוי זה מתכון לבעיות.

     

  • ניהול זמן – כשאתם פותחים עסק ואתם עצמאים זה לא אומר שאתם בקייטנה, קחו את הזמן ברצינות, שבו לעבוד בשעות קבועות. אל תתפתו לחברים שמנסים לקבוע אתכם לקפה בבוקר כי אתם גם ככה עצמאיים. נסו לעבוד כמות שעות מרוכזת ושאר הזמן תבלו ותהנו.

     

  • ללכת לקורסים, כנסים והדרכות זה חשוב אבל שימו לב שזה לא בא על חשבון העבודה וכך במקום לעבוד אתם רק לומדים. נטוורקינג זה חשוב אבל כדי שעסק יגדל צריך להשקיע גם בו ולשלב נטוורקינג ולמידה במידה סבירה שלא פוגעת בעסק.


יאללה תהילה היה כיף, משחרר אותך לעשות חארקות באוטול’ה!  🚗

רוצה לעשות את בקידום האישי או העסקי שלך?

מאמרים קשורים ששווה לקרוא וכמובן ישנו לך את החיים לעד: