משכירה מתוסכלת לבעלת עסק יחודי ומוכר בתחום הרכב – ראיון עם תהילה גבאי-דויטש

איך התגלגלת למה שאת עושה היום, מהרגע שהיית שכירה ועד ש’ראית את האור’? ואני לא מתכוון לאור הלבן הגדול, אלא לקטן יותר שמשאיר אותך בחיים והופך אותך לעצמאי.

כשעבדתי בתיווך קניתי רכב בשביל העבודה, באחד הימים נתקעתי עם האוטו כשהוא לא הניע. ביקשתי מבחור שעבר ברחוב עזרה.

הרגשתי ממש רע שאני לא מבינה כלום ברכב. אחד האנשים שעבדו איתי הסביר לי קצת על המצבר, הוא הראה לי איך למלא בו מים מזוקקים ועשיתי את זה וממש התלהבתי. חזרתי למשרד ואמרתי להם אני הולכת להיות מוסכניקית!

ממ…אני מניח שהם לא לקחו אותך ברצינות כפי שהיו צריכים  מה היה השלב הבא?
בדקתי איפה אפשר ללמוד את התחום מתוך מחשבה שזה ידע חשוב ושבטח אני אוכל ללמד נשים אחרות. חיפשתי במשך כמה חודשים איפה אפשר ללמוד להכיר את הרכב ולא מצאתי שום מקום.

במשך שנה וחצי הרעיון לא הפסיק לנקר לי בראש, הייתי חושבת עליו, בטוחה שיצחקו עלי וגונזת אותו שוב. בינתיים למדתי בעצמי לתפעל את הרכב, למדתי לבדוק שמן ומים, למדתי למלא אוויר, הבנתי שיש דבר כזה טיפול שנתי וככה לאט לאט נהייתי פחות קלולסית.

באותה תקופה עזבתי את העבודה בתיווך וחיפשתי עבודה “אמיתית” של אחרי התואר הראשון, חשבתי לעבוד בחברת רכב וככה ללמוד עוד אבל הגעתי למסקנה שיהיה הכי חכם לעבוד בשיווק וככה יום אחד שיהיה לי עסק אני אבין קצת בשיווק.
(לקוראים: דוגמה טובה לאיך לבנות את הדרך שלך לפני שאתה יוצא לדרך)

מצאתי עבודה בחברה קטנה ועשיתי בה כמה תפקידים כמו: ניהול מדיה חברתית, שירות לקוחות, הפסקת כנסים וכו’. באותה תקופה דיברתי עם ידיד וסיפרתי לו על הרעיון של לעשות משהו שקשור לרכב וללמד את זה, והוא אמר לי פשוט תפתחי בלוג.  

זה היה רעיון מצויין ותוך כמה שבועות העלתי את הבלוג, לשמחתי קיבלתי תגובות חיוביות, אחרי כמה שבועות כשהיו אולי 4 פוסטים בבלוג התראיינתי לעיתון הארץ, ואז פנה אלי מוסכניק והציע לעשות שת”פ ולהעביר יחד סדנאות.

וזה מה שעשינו, העברתי סקר בין 150 נשים כדי להחליט איזה נושאים ילמדו בסדנה, עשינו סדנת פיילוט והתחלנו לעשות כמעט כל חודש סדנה.

אחרי חצי שנה החלטתי להתפטר מהעבודה. היו לכך עוד סיבות אבל רציתי לנסות שוב לתת הזדמנות לעצמי ולהיות עצמאית. החלטתי הפעם לעשות את זה שונה, מצאתי כמה לקוחות קטנים של ניהול מדיה חברתית כדי שתהיה לי לפחות משכורת קטנה מסודרת.

בחצי שנה הראשונה הרווחתי 3,500 ש”ח אני בכוונה מציינת את זה כי אנשים לפעמים חושבים שאדם נהיה עצמאי ומיד מתחיל להרוויח הרבה כסף וזה לא נכון.

אני חושבת שהדבר החכם שעשיתי הוא שהבנתי שהעסק זה משהו לטווח ארוך, זה לא משהו שמנסים חודשיים ומפסיקים. דבר נוסף, עצם זה שתמיד היו לי הכנסות קבועות גרם לי להצליח לראות לטווח הארוך ולא לחשוש כלכלית ולהפסיק מה שאני עושה בגלל הפחד.

תודה על השיתוף, אכן לוקח זמן להרים עסק מצליח הצלחה לא נוחתת עליך בן רגע בניגוד למה שהרבה פעמים נוהגים לצייר.

מכירה את התמונות לפני/אחרי שמראות שינוי מוגזם? אז תתארי לנו תמונה שלך לפני/אחרי של החיים שלך כשהיית שכירה לעומת עצמאית.
מאז ומעולם בכל מקום שעבדתי לא הפסקתי להתלונן ולהיות בסטרס בגלל העבודה, מאז שנולדה לי ילדה הסטרס גדל. בעיקר הייתי משתגעת מבחינת מה לעשות בחופש הגדול, מה לעשות כשאני חולה או כשהילדה חולה. זה היה מירוץ של כל הזמן לחפש פתרונות ולסדר בלתמי”ם.

מאז שנהיייתי עצמאית אומנם אני לוקחת את זה ברצינות ועובדת ולא מבלה את ימיי בבבתי קפה אבל אין ספק שאני הרבה יותר רגועה, הלו”ז שלי יותר גמיש ואני יכולה להשלים עבודה בערב אם צריך וכו’.

אני רוצה לחזור לעובדה שהזכרת למעלה שעשית שינוי אישי משמעותי שעברת מצדיקה רשמית לחילונית. איזה קווי דמיון את את רואה מהיציאה מהסגרות שהיית בהם (שכירות ודת) במקרה שלך? 
נכון עשיתי שינוי מאד רציני ומהותי בחיים שלי. עד לאחרונה בראיונות לא אהבתי לציין את זה אבל הבנתי לאחרונה שזה חלק ממי שאני. זה חלק מהאופי שלי ואין לי מה להסתיר.

אני חושבת שתמיד הייתי אישה שמוכנה לשבור מוסכמות אם צריך ושגם העזיבה של העולם החרדי וגם המעבר לעצמאות הם חלק מהאופי שלי לטוב ולרע.

נשמע בעיקר טוב, יש בזה משהו פחות טוב? 
לפעמים להיות אדם ששובר מוסכמות מגיע יחד עם תגובות לא חיוביות, לא מפרגנות ובעיקר אנשים שבטוחים שאני טועה למרות שאני יודעת שאני לא.

תני לי להוסיף שאנשים לעיתים מדבררים את הפחדים שלהם כאשר הם רואים אותך עושה מה שהם לא היו מעיזים. אם הם קרובים כי כנראה הם רוצים להגן עליך ואם רחוקים כי סתם צריכים לפרוק (תודה לכם באמת).