האם כדאי להיות שכיר או עצמאי?

בחירה בין עיסוק כשכיר לעצמאי

שכיר מול עצמאי, לעבוד אצל משהו או לעבוד אצל עצמך?

הרבה אנשים שהתחילו או נמצאים כבר תקופה כשכירים בעולם העבודה משתעשעים ברעיון של להיות עצמאי, חלקם אפילו קפצו בין סוגי התעסוקה הללו או אפילו משלבים תוך כדי את שניהם.

נתקלתי כבר במס’ מנטורים ובעלי עסק נוספים שהצליחו כעצמאיים ומשום כך ישר מציעים לאחרים לעשות כמותם. אני מאמין שההשוואה היא יותר מורכבת ממשפטים כמו “אני רוצה לנהל את עצמי” או “כסף אמיתי אפשר לעשות רק מלהיות עצמאי” או דעות כלליות שכאלו. אפשר וכדאי להתחשב בהרבה גורמים שונים.

 

קצת נתונים על עצמאיים ושכירים

כמה נתונים קטנים אבל משמעותיים להבנה של שוק התעסוקה.

אז קודם כל מה היחס בין שכירים לעצמאיים? בערך 90% מהעובדים במשק הם שכירים לעומת 10% עצמאיים.

אחוז הגברים העצמאיים הוא בערך כפול לעומת הנשים והם מהווים 68% מכלל העצמאיים (לקט נתונים של הלמ”ס לרגל יום האישה הבין-לאומי 2015).

ישנה אמונה שרוב העסקים לא שורדים את שנתם הראשונה. זה נכון לעיתים בתחומים עם סיכון גבוהה כמו מסעדנות, אך לפי פרסום של הלשכה לסטטיסטיקה (דמוגרפיה של עסקים – שרידות ותנועות של עסקים 2014-2012) זה בהחלט לא נכון למרבית העסקים:

88% מהעסקים שנפתחו בשנת 2013 היו קיימים גם בשנתם השנייה (2014) 74% בשנתם השלישית. זה נתון שיכול להיות מפתיע לחיוב, אך גם כדאי לקחת בחשבון שחלק מהעסקים שקיימים הם עסקים ‘על הנייר’ או עם פעילות נמוכה.

ועכשיו שאנחנו יודעים מעט נתונים בסיסים נעבור להשוואה המעשית, מה היתרונות והחסרונות של להיות שכיר או עצמאי?

שרידות עסקים

 

 

 

 


שכר ופוטנציאל הכנסה של שכירים לעומת עצמאיים

השוואת השכר של שכיר לעומת עצמאי היא לא תמיד מדויקת. שכר ברוטו של עשרת אלפים כשכיר ‘שווה’ יותר מהכנסה של עשרת אלפים שקלים כעצמאי. זאת משום שכעצמאי אתה המעסיק ולכן אין לך הפרשות נוספות של המעסיק כגון פנסיה וקרן השתלמות, ביטוח לאומי והפרשות חוב נוספות, מעבר להכנסה שאתה מקבל.

חלק מהאנשים יופתעו לשמוע שכעצמאי תשלם יותר ביטוח לאומי וביטוח בריאות (למעט שכירים שהם עצמאיים כעבודה צדדית). אם לפשט את זה אתה סוג של מפריש פעמיים, גם כשכיר וגם כמעסיק.

אם אתם רוצים לכמת ההפרש הוא יכול להיות גם מעל 30% אחוז – כלומר כדאי לקבל אותה רמת הכנסה כלכלית שהיית מקבל כשכיר, שכעצמאי ההכנסה שלך תצטרך להיות 30% או יותר לעומת משכורת הברוטו של שכיר (למי שרוצה להתעמק כאן יש PDF חיצוני עם חישוב כספי לדוגמה).

גם כדאי להזכיר את פוטנציאל ההכנסה שלך

לרוב המוחלט של השכירים יש רף עליון של משכורת שהם יכולים לקבל בהתאם למקצוע, הותק אותו רכשו והדרישה הנוכחית בשוק. השכר גם תלוי כמובן בפעולות שהם עשו כדי לקדם את עצמם מקצועית.

ייתכן שתתחיל ממשכורת של 8000 ₪, שנטו לאחר הפרשות כגון פנסיה וכמובן  מיסים נשאר נטו של 6600 ₪ לערך.  לאחר שתצבור ניסיון ותחליף מקומות עבודה, ובאופן ממוצע השכר שלך (הברוטו) יטפס במשך השנים עד שיכפיל את עצמו עד ל- ₪16,000 (נטו של ₪11,300 לערך)

החישוב מראה שלאורך אותה תקופה פוטנציאל גידול השכר שלך הוא נטו פחות מכפול ואינו לא עלה ב-8000 ₪ אלא ב-4700 ₪. זאת משום שמס ההכנסה דיפרנציאלי וגדל עם ההכנסות, וכמובן ההפרשות שעולות (אם כי חלקן כמובן לפנסיה שזה דבר חיובי).

ומה בדבר פוטנציאל ההכנסה של עצמאיים?
גם על עצמאיים חלים מיסים (אף יותר משכירים כפי שראינו). בנוסף לעצמאיים יש תחרות בשוק גם על לקוחות וגם ברמת השירות ומחירים. עם זאת, יש להם באופן פוטנציאלי אפשרות למצב את עצמם ולייצר הכנסה גבוהה משמעותית מהכנסה של שכירים, זאת ע”י גידול בעסק שהם בנו (שלעיתים אף מעסיק עובדים) אם בכמות הלקוחות, או בתעריפים שהם גובים.

עסק טרי שמייצר הכנסה של 5,000 ₪ ממוצעת לחודש בשנתו הראשונה, יכול לגדול גם ל-20,000 ₪ לאחר שנתיים או שלוש של פעילות עסקית נכונה. זאת עקב גידול כמות הלקוחות והעלאת התעריפים, דבר שרלוונטי במיוחד בעסקים נותני שירות (ייעוץ, שיווק, וכולי). זה רק הפוטנציאל, בהחלט לא כל עסק יחווה קפיצה שכזאת.

אפשר לסכם שפוטנציאל ההכנסה של עצמאיים תלוי במידה גדולה יותר בהם עצמם בהשוואה לשכירים, וכך הפונטנציאל גבוה יותר. זה כמובן שהם מצאו רעיון טוב לעסק והמשיכו לבנות ולפתח את העסק עצמו לאחר מכן במשך תקופה.

 

תנאים סוציאליים והחזרי הוצאות – לשכירים ועצמאיים

עבור עצמאיים דברים כגון – תנאים סוציאליים ששכירים לוקחים כמובן מאליו כמו ימי חופשה בתשלום, תשלום על ימי מחלה, חופש, שעות נוספות, דמי אבטלה ותנאים סוציאליים אחרים – הם סוג של סרט פנטזיה כזו שרואים אולי בקולנוע 😎

בתור שכיר או שכירה, התנאים הנלווים לשכר שתקבל תלויים במגוון גורמים: חוקי העסקה של המדינה (מינימום ימי חופש לדוגמה), הסכמים קיבוציים, הוותק שלך וכמובן יכולת המיקוח. כך אפשרי עבורך, הוא די רחב בין המינימום בחוק להרבה יותר מכך.

אצל עצמאי בסופו של דבר שאתה מעסיק את עצמך, כך שלמעשה התנאים שתקבל הם מה שאתה מאפשר לעצמך. משום כשכל יום חופש לרוב אומר פחות הכנסות, הפיתוי לדלג על ימי חופש ומחלה הוא גדול.

אבל לא רק חסרונות בעולם העצמאיים, יש גם נקודת אור קטנה – קוראים לה החזרי הוצאות.

החזרי הוצאות שכאלו ניתן לקבל על הרבה דברים שמשמשים אותך בעסק (אך לעיתים גם בשימוש פרטי במקביל) כגון ציוד משרדי, הוצאות תקשורת, חשמל, ארנונה ועוד. מרבית העצמאיים (עוסקים מורשים וחברות בע”מ) אף זכאים להחזרי מע”מ בנוסף על השירותים והמוצרים שהם צורכים שקשורים לעסק.

תיאורטית גם שכירים זכאים במקרים מאוד מוגבלים להחזרי הוצאות, אבל באופן מעשי זה כמעט לא מהווה פקטור של ממש.

 

ביטחון תעסוקתי כשכיר וכעצמאי

הרבה מאמינים באופציה של השכיר כאופציה שמאפשרת ביטחון תעסוקתי גדול יותר בהשוואה לפתיחת עסק.

יש מידה מסוימת של אמת בכך אם מסתכלים על הסיכון – שכשכיר אם אתה לא מצליח במקום מסוים לרוב “הנזק” הכלכלי שנגרם לך הוא קטן יחסית עד שתמצא מקום עבודה חדש. לעומת זאת בתור עצמאי זה יכול מאוד שונה. במיוחד בתחומים שכמות הכסף שמושקעת בעסק היא גדולה, דבר שנכון במיוחד לעסקים להם ציוד פיזי כמו מסעדות וחנויות.

הגנות בחוק – גם ראוי לציין לצד השכירים עומדים הגנות בחוק של פיצויי פיטורין (לעובדים מעל שנה) וכמובן זכאות לדמי אבטלה בזמן חיפוש עבודה, דבר שמקטין את הסיכון הכלכלי. שתי ההגנות הללו כמובן פחות רלוונטיות לעצמאיים.

קביעות – בנוסף האמונה ‘בביטחון התעסוקתי’ של השכירים נטועה בהיסטוריה התעסוקתית שחלקה כבר לא רלוונטיות היום- בעבר היה מאוד נהוג לתת לעובדים ‘קביעות’ שמעשית הייתה הגנה מפיטורין כל עוד העסק חי ונושם. למעשה אם תראו אנשים ברחוב שגילם מעל 50 יש סבירות גבוהה, שמי מהם מהם שעבד בחברה גדולה, נהנה מקביעות בזמן עבודתו.

היום המצב כבר שונה, מעטים האנשים שמקבלים קביעות בשוק הפרטי. אפילו במגזר הציבורי שקביעות עדיין נפוצה בו, התהליך לוקח מספר שנים והוא פחות מובטח משהיה.

מעשית לרוב העובדים יש סכנת פיטורין קבוע מעל ראשם. סכנה זאת מרחפת אפילו מעל עובדים מקצועיים וטובים- תמיד ייתכן שינוי במצב הכספי העסק בו הם עובדים, או שינוי בהנהלה שמשפיע על היחסים הבין-אישיים.

ומה בדבר הביטחון תעסוקתי בתור עצמאי?
נכון שבתור עצמאי יכולים להיות לך סיכונים כספיים בהשקעה בציוד ושירותים שאתה צורך אבל מצד שני יש לך גם ביטחון תעסוקתי שנוצר עקב הגמישות התעסוקתית שלך.

יש שני מצבים עקרים לעצמאיים –

עסק פעיל אך לא יציב – זהו עסק שבו אין זרימת לקוחות וכספים מספקת. בעסק כזה יכולים להיות לך לקוחות שאתה מרגיש שאתה “תקוע איתם” עקב מחסור בהכנסות. אז נוצר מצב שאומנם אתה עצמאי אבל אתה עדיין נתון לחסדיהם ודרישותיהם של הרבה ‘מנהלים’ קטנים.

יכול להיות גם שאתה תלוי במספר לקוחות בודדים גדולים שבמידה ואחד מהם יעזוב אותך, הכנסתך החודשית עלולה אף להצטמצם אף בחצי.

עסק בריא ויציב – עסק שבו יש זרימת לקוחות וכספים קבועה. בהנחה שהעסק שלך כבר לא רק טרי וכבר הספיק לצבור קהל לקוחות, כנראה שיש לך יותר מלקוח אחד, ייתכן שיש לך אפילו חמישה, עשרה לקוחות ומקרים מסוימים אף יותר (למשל חנות רגילה או וירטואלית).

במצב כזה הסיכון הוא נמוך, גם אם לקוח מסוים יסיים לעבוד איתך העסק עדיין קיים ומייצר לך הכנסה.

בנוסף, יש לך גמישות תעסוקתית- אתה בוחר עם מי ומתי לעבוד ועל איזה פרויקטים, בהתאם לפוטנציאל הכנסה ועניין. במקרים מסוימים אתה יכול אף  “לפטר לקוחות” – להחליט להפסיק לעבוד עם לקוחות שלעולם לא ממש מרוצים או כאלו שמוסר התשלומים שלהם לוקה בחסר.

אפשר לומר האתגר הגדול של העצמאיים הוא לייצר עסק בריא ופעיל, כזה שהוא רלוונטי ונותן ערך לשוק, משווק טוב ומושך לקוחות. כך יש זרימה של לקוחות וכספים בעסק. בעסקים כאלו הביטחון התעסוקתי הפוטנציאלי יכול להיות גבוה משל רוב השכירים.

 

בירוקרטיה – שלטון הניירת

בירוקרטיה מול הרשויות ימלמל לו העצמאי  “שכיר לא יבין זאת”. והאמת למזלו 🙂

בתור שכיר לרוב מוסדות המס השונים: ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע”מ הם כמעט שקופים. העובד השכיר כמעט לא צריך להתעסק איתם ורק רואה איך השניים הראשונים משפיעים לו על משכורת הנטו. השלישי (מע”מ) מבחינת השכיר הוא בכלל דבר לא נודע, סוג של מס על המוצרים שהוא קונה.

בירוקרטיה

כל זה שונה אצל עצמאיים. מעבר לצורך של הוצאת חשבוניות, כל עצמאי יודע שכל אחת מרשויות המס רוצה ‘תשומת לב’ מידי פעם, ואת חלקה בהכנסה (למעט עוסקים פטורים שפטורים מהתעסקות עם מע”מ). זה אומר שכעצמאי תקבל בקשות תשלום ולעיתים אף הפתעות שונות (כגון הצהרות הון, יאי!) אחת לתקופה.

נכון, במידה מסוימת אם יש לך רואה חשבון או יועץ מס טוב, חלק גדול מהבירוקרטיה נחסך ממך, אך בסופו של דבר חלק גדול מהמסמכים אתה תצטרך לספק גם לו, ובשורה התחתונה אתה האחראי מול רשויות המס עם כל ההשלכות הנוגעות לכך.

 

שביעות רצון מתחום העיסוק

שביעות רצון, הגשמה מקצועית, זה בעצם כל מישהו שעוסק במשהו שואף לו ברמה כזאת או אחרת. גם אם אתה לא מחפש הגשמה מקצועית מדהימה עדיין תרצה לעסוק בעבודה שנחמד לך להגיע אליה.

גם בתור שכיר וגם בתור עצמאי אתה יכול לעסוק בעבודה שממלאת אותך ונותנת לך סיפוק, אם כי יש הבדלים מסוימים בדרכים שזה בא לידי ביטוי:

מצד אחד בתור שכיר לעיתים תוכל לעבוד על פרויקטים ענקיים בתקציבים וציוד שספק גדול אם תוכל אי פעם להגיע אליכם כעצמאי. לעיתים בחברות בינלאומיות אף תוכל למצוא את עצמך עובד בחו”ל לתקופות קצרות או הארוכות יותר.

מצד שני כעצמאי שהספיק לפחות קצת לבסס את עצמו, יש לך יכולת לנווט את עצמך יותר ולבחור באיזה פרויקטים ותחומים אתה רוצה לקדם על עצמך. אם פרויקט מסוים או אפילו לקוח מסוים אינם לטעמך, אתה יכול פשוט להחליט לא לעבוד איתם.

מעבר לעניין מקצועי יש עניין חשוב נוסף שמשפיע על שביעות הרצון. מעבר לתנאים כספיים וסוציאליים, והסיפוק המקצועי, יש הבדלים משמעותיים במסגרת העבודה עצמה.

שכיר בסופו של יום עובד בשביל מישהו, וכך הוא צריך לתת דין וחשבון לא רק על העבודה עצמה, אלא על התנהלות השעות והחופשות שלו. יש לך תור לרופא? גם אם אתה ילד גדול בן 40 בסופו של דבר תצטרך לידע כנראה את המנהל שלך שיאשר לך לצאת באמצע יום העבודה.

לעצמאיים המגבלה היחידה היא מגבלות הזמן וכמה הם עסוקים. אתה לא צריך לקבל מאף אחד אישור לצאת מוקדם לתור או לנוח בבית. גם אם יש הצגה לילדים בשעה מוקדמת ותוכל אם באמת תרצה ללכת עליה, באישור של עצמך כמובן.

 

התאמה אישית של צורת העסקה

עם כל המילים וההסברים, בסופו של יום יש גם אדם (את או אתה) שגם צריך לעמוד מאחורי ההחלטה שהוא לקח ולהרגיש שלם איתה.

הכוונה בכך, שכל אחד צריך להבין איזה מסגרת תעסוקה מתאימה לו.

מצד אחד לא כל אחד בנוי להיות עצמאי. לא כל אחד או אחת בנויים לשווק את עצמם ולהתחדש בהתאם להתפתחות השוק. לא כל אחד רוצה לדאוג שיגיעו אליו מספיק לקוחות, והעביר חלק מזמנו בהתעסקות עם בירוקרטיה מול רשויות המס.

מצד שני יש אנשים שלא מעוניינים לתת דין וחשבון אישי למישהו חיצוני (המעסיק). הם רואים דבר די מוזר בעבודה שמישהו חיצוני מכתיב להם את ניהול הזמן שלהם, מתי להגיע, מתי אפשר לצאת – ובאופן כללי דורש לו דין וחשבון. זה עוד בלי להזכיר את הצורך בחיפוש עבודה וכתיבת קורות חיים.

במקרה הזה אין פה דרך נכונה שמתאימה לכולם, אלא השאלה היא מה סדר העדיפות שלך.
(למי שסקרן בחלק האחרון של הראיון עם אורפז ימין דיברנו על הלבד ובירוקרציה בעסק)

 

סיכום – על שכירים ועצמאיים

במאמר הזה אני מקווה שקיבלת פרספקטיבה מאוזנת על היתרונות והחסרונות של הבחירה כעיסוק עצמאי או שכיר שהם שתי אפשרויות התעסוקה העיקריות במשק.

הבחירה הנכונה עבורך היא בהתאם לדברים ולנושאים שחשובים לך יותר, ויכולה להשתנות לאורך תקופות החיים. יש תקופות שתבחר (או תחברי) להיות אקטיבי ולקדם חלום מקצועי שבוער בך, ויש תקופות שרק תרצה לבוא לעשות את עבודתך ולקבל את המשכורת הקבועה בצידה.

ועוד כמה מילים לסיום,

להחליט על דרך עצמאית, או להעדיף להיות שכיר היא החלטה מקצועית משמעותית. למרות זאת, כדאי גם לזכור שעולם התעסוקה שונה לעומת העבר, וזה אומר שבמידה מסוימת גם המעברים קלים יותר. כנראה שגם אם לקחתם החלטה בכיוון מסוים, זה בהחלט אפשרי והגיוני לשנות אחרי תקופה מסוימת את צורת העיסוק שלכם.

עצמאיים או שכירים? מרוצים פחות או יותר מהבחירה ששלכם? אשמח לשמוע את דעתכם בנושא למטה.

אם אהבתם אתם כמובן מוזמנים לפרגן ולשתף למי לכל מי שאתם חושבים שכתבה זאת תוכל להואיל.

אודות אופיר מנחם

אודות אופיר מנחם

מאמן ומלווה אנשים ועסקים להצלחה בקריירה וקידום עסקים ומקים מספר מיזמים תחום האינטרנט.
בעל נסיון בניהול שיווק ודיגיטל במספר חברות בשוק המקומי והבינלאומי.
מוסמך (MA) מטעם המחלקה לניהול בר-אילן.