האם כדאי להיות שכיר או עצמאי?
שכיר מול עצמאי, לעבוד אצל משהו או לעבוד אצל עצמך?
הרבה אנשים שהתחילו או נמצאים כבר תקופה כשכירים בעולם העבודה משתעשעים ברעיון של להיות עצמאיים, חלקם אפילו קפצו בין סוגי התעסוקה הללו או אפילו משלבים תוך כדי את שניהם.
נתקלתי כבר במס’ מנטורים ובעלי עסק נוספים שהצליחו כעצמאיים ומשום כך ישר מציעים לאחרים לעשות כמותם.
אני מאמין שההשוואה היא יותר מורכבת ממשפטים כמו “אני רוצה לנהל את עצמי” או “כסף אמיתי אפשר לעשות רק מלהיות עצמאי” או דעות כלליות שכאלו. אפשר וכדאי להתחשב בהרבה גורמים שונים.
קצת נתונים על עצמאיים ושכירים
כדאי להתחיל ולהבין מעט נתונים משמעותיים על שוק התעסוקה.
אז קודם כל מה היחס בין שכירים לעצמאיים? שלה מעניינת נכון?
אז בערך 90% מהעובדים במשק הם שכירים לעומת 10% עצמאיים, בשנים האחרונות שהמגמה שיותר הופכים לעצמאיים.
עוד נתון מעניין הוא שאחוז הגברים העצמאיים הוא בערך כפול לעומת הנשים והם מהווים 68% מכלל העצמאיים (מקור: “לקט נתונים של הלמ”ס לרגל יום האישה הבין-לאומי 2015”).
ישנה אמונה שרוב העסקים לא שורדים את שנתם הראשונה. זה נכון לעיתים בתחומים עם סיכון גבוהה כמו מסעדנות, אך לפי פרסום של הלשכה לסטטיסטיקה (דמוגרפיה של עסקים – שרידות ותנועות של עסקים 2014-2012) זה בהחלט לא נכון למרבית העסקים:
88% מהעסקים שנפתחו בשנת 2013 היו קיימים גם בשנתם השנייה (2014) 74% בשנתם השלישית. זה נתון שיכול להיות מפתיע לחיוב, אך גם כדאי לקחת בחשבון שחלק מהעסקים שקיימים הם עסקים ‘על הנייר’ או כאלו עם פעילות נמוכה.
ועכשיו שאנחנו יודעים מעט נתונים בסיסים נעבור להשוואה המעשית, מה היתרונות והחסרונות של להיות שכיר או עצמאי?
שכר ופוטנציאל הכנסה של שכירים לעומת עצמאיים
השוואת השכר של שכיר לעומת עצמאי היא לא תמיד מדויקת. שכר ברוטו של עשרת אלפים כשכיר ‘שווה’ יותר מהכנסה של עשרת אלפים שקלים כעצמאיים.
זאת משום שכעצמאים אתם המעסיק ולכן אתם לא נהנים מהפרשות של המעסיק כגון פנסיה וקרן השתלמות, ביטוח לאומי והפרשות נוספות, מעבר להכנסות שאתם מקבלים.
חלק מהאנשים יופתעו לשמוע שכעצמאים תשלמו יותר ביטוח לאומי וביטוח בריאות (למעט שכירים שהם עצמאיים כעבודה צדדית). אם לפשט את זה אתם סוג של מפרישים פעמיים, גם כשכירים וגם כמעסיקים.
אם אתם רוצים לכמת את ההפרש, כדי לקבל אותה רמת הכנסה שהייתם מקבלים כשכירים, כעצמאיים ההכנסה שלכם תצטרך להיות בסביבות 30% יותר לעומת משכורת הברוטו של שכיר.
(המספרים המדויקים תלויים בתנאים הנוספים כשכיר מעבר לשכר, וגובה ההוצאות כעצמאי).
גם כדאי להזכיר את פוטנציאל ההכנסה שלך
לרוב המוחלט של השכירים יש רף עליון של משכורת שהם יכולים לקבל בהתאם למקצוע, הותק אותו רכשו והדרישה הנוכחית בשוק. השכר גם תלוי כמובן בפעולות שהם עשו כדי לקדם את עצמם מקצועית.
ייתכן שאם מתחילים ממשכורת של 8000 ₪, שנטו לאחר הפרשות כגון פנסיה וכמובן מיסים נשאר לכם נטו של 6600 ₪ בערך. לאחר שתצברו ניסיון ותחליפו מקומות עבודה, ובאופן ממוצע השכר שלך (הברוטו) יטפס במשך השנים עד שיכפיל את עצמו עד ל- ₪16,000 (נטו של ₪11,300 לערך).
החישוב מראה שלאורך אותה תקופה פוטנציאל גידול השכר שלך ברוטו היה אולי כפול אבל נטו פחות מזה משמעותית, ועלה ב-8000 ₪ אלא ב-4700 ₪. זאת משום שמס ההכנסה דיפרנציאלי וגדל עם ההכנסות, וכמובן ההפרשות שעולות (אם כי חלקן כמובן לפנסיה שזה דבר חיובי).
ומה בדבר פוטנציאל ההכנסה של עצמאיים?
גם על עצמאיים חלים מיסים (אף יותר משכירים כפי שראינו). בנוסף לעצמאיים יש תחרות בשוק גם על לקוחות וגם ברמת השירות ומחירים.
עם זאת, יש להם באופן פוטנציאלי אפשרות למצב את עצמם ולייצר הכנסה גבוהה משמעותית מהכנסה של שכירים, זאת ע”י גידול בעסק שהם בנו (שלעיתים אף מתחיל להעסיק עובדים) אם בכמות הלקוחות, או בתעריפים שהם גובים.
עסק טרי שמייצר הכנסה של 5,000 ₪ ממוצעת לחודש בשנתו הראשונה, יכול לגדול גם ל-20,000 ₪ לאחר שנתיים או שלוש של פעילות עסקית נכונה. זאת עקב גידול כמות הלקוחות והעלאת התעריפים, דבר שרלוונטי במיוחד בעסקים נותני שירות (ייעוץ, שיווק, וכולי).
זה רק הפוטנציאל, בהחלט לא כל עסק יחווה קפיצה שכזאת אבל זה בהחלט אפשרי אם ניהול נכון עסקית.
אפשר לסכם שפוטנציאל ההכנסה של עצמאיים תלוי במידה גדולה יותר בהם עצמם בהשוואה לשכירים, וכך הפונטנציאל גבוה יותר. זה כמובן שהם מצאו רעיון טוב לעסק והמשיכו לבנות ולפתח את העסק עצמו לאחר מכן במשך תקופה.
תנאים סוציאליים והחזרי הוצאות – לשכירים ועצמאיים
עבור עצמאיים דברים כגון – תנאים סוציאליים כמו ימי חופשה בתשלום, תשלום על ימי מחלה, חופש, שעות נוספות, דמי אבטלה ותנאים סוציאליים אחרים – הם סוג של סרט פנטזיה כזו שרואים אולי בקולנוע 😎
בתור שכיר או שכירה, התנאים הנלווים לשכר שתקבלו תלויים במגוון גורמים: חוקי העסקה של המדינה (מינימום ימי חופש לדוגמה), הסכמים קיבוציים, הוותק שלכם וכמובן יכולת המיקוח. כך שטווח התנאים האפשרים עבורכם, הוא די רחב בין המינימום בחוק להרבה יותר מכך.
אצל עצמאים בסופו של דבר שאתם מעסיקים של עצמכם, כך שלמעשה התנאים שתקבלו הם… הם מה שאתה שתאפשרו לעצמכם 🙂
משום כשכל יום חופש לרוב אומר פחות הכנסות, הפיתוי לדלג על ימי חופש ומחלה הוא גדול.
אבל לא רק חסרונות בעולם העצמאיים, יש גם נקודת אור קטנה – קוראים לה החזרי הוצאות.
החזרי הוצאות ניתן לקבל על הרבה דברים שמשמשים אתכם בעסק (אך לעיתים גם בשימוש פרטי במקביל) כגון ציוד משרדי, הוצאות תקשורת, חשמל, ארנונה ועוד.
הרבה עצמאיים (עוסקים מורשים וחברות בע”מ) אף זכאים להחזרי מע”מ בנוסף על השירותים והמוצרים שהם צורכים שקשורים לעסק.
תיאורטית גם שכירים זכאים במקרים מאוד מוגבלים להחזרי הוצאות, אבל באופן מעשי זה כמעט לא מהווה פקטור של ממש למעט דברים ספציפיים כמו הכרה בהפרשות לפנסיה.
רוצה עזרה בניהול פרויקטים בדיגיטל או שת”פ בתחום התוכן? בוא נדבר:
ביטחון תעסוקתי כשכיר וכעצמאי
הרבה מאמינים שעבודה כשכירים מאפשרת ביטחון תעסוקתי גדול יותר בהשוואה לפתיחת עסק.
יש מידה מסוימת של אמת בכך אם מסתכלים על הסיכון – שכשכיר אם אתה לא מצליח במקום מסוים לרוב “הנזק” הכלכלי שנגרם לך הוא קטן יחסית עד שתמצא מקום עבודה חדש.
לעומת זאת בתור עצמאי זה יכול מאוד שונה. במיוחד בתחומים שכמות הכסף שמושקעת בעסק היא גדולה, דבר שנכון במיוחד לעסקים להם ציוד פיזי כמו מסעדות וחנויות.
הגנות בחוק – גם ראוי לציין לצד השכירים עומדים הגנות בחוק של פיצויי פיטורין (לעובדים מעל שנה) וכמובן זכאות לדמי אבטלה בזמן חיפוש עבודה, דבר שמקטין את הסיכון הכלכלי. שתי ההגנות הללו כמובן פחות רלוונטיות לעצמאיים.
קביעות – האמונה ‘בביטחון התעסוקתי’ של השכירים נטועה בהיסטוריה התעסוקתית שחלקה כבר לא רלוונטיות היום – בעבר היה מאוד נהוג לתת לעובדים ‘קביעות’ שמעשית הייתה הגנה מפיטורין כל עוד העסק חי ונושם. למעשה אם תראו אנשים ברחוב שגילם מעל 50 יש סבירות גבוהה, שמי מהם שעבד או עובד בחברה גדולה, נהנה מקביעות בזמן עבודתו.
היום המצב כבר שונה, מעטים האנשים שמקבלים קביעות בשוק הפרטי. אפילו במגזר הציבורי שקביעות עדיין נפוצה בו, התהליך לוקח מספר שנים והוא פחות מובטח משהיה.
מעשית לרוב העובדים יש סכנת פיטורין קבוע מעל ראשם. סכנה זאת מרחפת אפילו מעל עובדים מקצועיים וטובים – תמיד ייתכן שינוי במצב הכספי העסק בו הם עובדים, או שינוי בהנהלה שמשפיע על היחסים הבין-אישיים.
ומה בדבר הביטחון תעסוקתי בתור עצמאים?
נכון שבתור עצמאי יכולים להיות לך סיכונים כספיים אבל מצד שני יש לך גם ביטחון תעסוקתי שנוצר עקב הגמישות התעסוקתית שלך.
יש שני מצבים עיקרים לעצמאיים, ורוב העסקים נמצאים במנעד בין שניהם –
עסק פעיל אך לא יציב – זהו עסק שאין בו זרימת לקוחות וכספים מספקת. בעסק כזה יכולים להיות לך לקוחות שאתם מרגישים “תקועים איתם” עקב מחסור בהכנסות. אז נוצר מצב שאומנם אתם עצמאיים אבל אתם עדיין נתונים לחסדיהם ודרישותיהם של הרבה ‘מנהלים’ קטנים.
יכול להיות גם שאתם תלויים במספר לקוחות בודדים גדולים שבמידה ואחד מהם יעזוב אתכם, הכנסתכם החודשית עלולה אף להצטמצם אף בחצי.
עסק בריא ויציב – עסק שבו יש זרימת לקוחות וכספים קבועה. בהנחה שהעסק שלך כבר לא רק טרי וכבר הספיק לצבור קהל לקוחות, כנראה שיש לך יותר מלקוח אחד, ייתכן שיש לך אפילו חמישה, עשרה לקוחות ומקרים מסוימים אף יותר (למשל חנות רגילה או וירטואלית).
במצב כזה הסיכון הוא נמוך, גם אם לקוח מסוים יסיים לעבוד איתכם העסק עדיין קיים ומייצר לך הכנסה.
בנוסף, יש לכם גמישות תעסוקתית – אתם בוחרים עם מי ומתי לעבוד ועל איזה פרויקטים, בהתאם לפוטנציאל הכנסה ועניין. במקרים מסוימים אתם יכול אף “לפטר לקוחות” – כלומר מחליטים להפסיק לעבוד עם לקוחות שלעולם לא ממש מרוצים או כאלו שמוסר התשלומים שלהם לוקה בחסר.
אפשר לומר האתגר הגדול של העצמאיים הוא לייצר עסק בריא ופעיל, כזה שהוא רלוונטי ונותן ערך לשוק, משווק טוב ומושך לקוחות. כך יש זרימה של לקוחות וכספים בעסק.
בעסקים כאלו הביטחון התעסוקתי הפוטנציאלי יכול להיות גבוה משל רוב השכירים.
בירוקרטיה – שלטון הניירת
בירוקרטיה מול הרשויות ימלמל לו העצמאי “שכיר לא יבין זאת”. והאמת למזלו 🙂
בתור שכיר לרוב מוסדות המס השונים: ביטוח לאומי, מס הכנסה ומע”מ הם כמעט שקופים. העובד השכיר כמעט לא צריך להתעסק איתם ורק רואה איך השניים הראשונים משפיעים לו על משכורת הנטו.
השלישי (מע”מ) מבחינת השכיר הוא בכלל דבר לא נודע, סוג של מס על המוצרים שהוא קונה.
כל זה שונה אצל עצמאיים. מעבר לצורך של הוצאת חשבוניות, כל עצמאי יודע שכל אחת מרשויות המס רוצה ‘תשומת לב’ מידי פעם, ואת חלקה בהכנסה (למעט עוסקים פטורים שפטורים מהתעסקות עם מע”מ למעט דיווח שנתי).
זה אומר שכעצמאים תקבלו פחות בקשות תשלום ולעיתים אף הפתעות שונות (כגון הצהרות הון, יאי!) אחת לתקופה.
נכון, במידה מסוימת אם יש לכם רואה חשבון או יועץ מס טוב, חלק גדול מהבירוקרטיה נחסך ממכם, אך בסופו של דבר חלק גדול מהמסמכים אתם תצטרכו לספק גם לו, ובשורה התחתונה אתם האחראי מול רשויות המס עם כל ההשלכות הנוגעות לכך.
שביעות רצון מתחום העיסוק
שביעות רצון, הגשמה מקצועית, זה בעצם כל מישהו שעוסק במשהו שואף לו ברמה כזאת או אחרת. גם אם אתם לא מחפשים הגשמה מקצועית מדהימה עדיין תרצו לעסוק בעבודה שנחמד לכם להגיע אליה.
גם בתור שכירים וגם בתור עצמאים אתם יכולים לעסוק בעבודה שממלאת אתכם ונותנת סיפוק, אם כי יש הבדלים מסוימים בדרכים שזה בא לידי ביטוי:
מצד אחד בתור שכירים לעיתים תוכלו לעבוד לעבוד על פרויקטים ענקיים בתקציבים וציוד שספק גדול אם תוכל אי פעם להגיע אליכם כעצמאים. לעיתים בחברות בינלאומיות אף תוכלו למצוא את עצמכם עובדים בחו”ל לתקופות קצרות או ארוכות יותר.
מצד שני כעצמאיים שהספיקו קצת לבסס את עצמם, יש לכם יכולת לנווט את עצמכם יותר ולבחור באיזה פרויקטים ותחומים אתם רוצים לקדם. אם פרויקט מסוים או אפילו לקוח מסוים אינם לטעמכם, אתם יכולים פשוט להחליט לא לעבוד איתם.
מעבר לעניין מקצועי יש עניין חשוב נוסף שמשפיע על שביעות הרצון. מעבר לתנאים כספיים וסוציאליים, והסיפוק המקצועי, יש הבדלים משמעותיים במסגרת העבודה עצמה.
שכירים בסופו של יום עובדים בשביל מישהו, וכך הם צריכים לתת דין וחשבון לא רק על העבודה עצמה, אלא על התנהלות השעות והחופשות שלהם.
יש לכם תור לרופא? גם אם אתם ילדים גדולים בני 40, בסופו של דבר תצטרכו לידע כנראה את המנהל שלכם כדי שיאשר לכם לצאת באמצע יום העבודה.
לעצמאיים המגבלה היחידה היא מגבלות הזמן וכמה הם עסוקים. אתם לא צריכים לקבל מאף אחד אישור לצאת מוקדם לתור או לנוח בבית. גם אם יש הצגה לילדים בשעה מוקדמת, אם אמת תרצו תוכלו ללכת עליה, באישור של עצמכם כמובן.
התאמה אישית של צורת העסקה
עם כל המילים וההסברים, בסופו של יום יש גם אדם (את או אתה) שגם צריך לעמוד מאחורי ההחלטה שהוא לקח ולהרגיש שלם איתה.
הכוונה בכך, שכל אחד צריך להבין איזה מסגרת תעסוקה מתאימה לו.
מצד אחד לא כל אחד בנוי להיות עצמאי. לא כל אחד או אחת בנויים לשווק את עצמם ולהתחדש בהתאם להתפתחות השוק. לא כל אחד רוצה לדאוג שיגיעו אליו מספיק לקוחות, ולהעביר חלק מזמנו בהתעסקות עם בירוקרטיה מול רשויות המס.
מצד שני יש אנשים שלא מעוניינים לתת דין וחשבון אישי למישהו חיצוני (המעסיק). הם רואים דבר די מוזר בעבודה שמישהו חיצוני מכתיב להם את ניהול הזמן שלהם, מתי להגיע, מתי אפשר לצאת – ובאופן כללי דורש לו דין וחשבון.
זה עוד בלי להזכיר את הצורך בחיפוש עבודה וכתיבת קורות חיים שעלולה לקרות בגלל היעדר ביטחון תעסוקתי כמו שהזכרנו למעלה.
במקרה הזה אין פה דרך נכונה שמתאימה לכולם, אלא השאלה היא מה סדר העדיפות שלך.
(למי שסקרן בחלק האחרון של הראיון עם אורפז ימין דיברנו על הלבד והבירוקרטיה בעסק).
סיכום – על שכירים ועצמאיים
אני מקווה שקיבלת פרספקטיבה מאוזנת מהמאמר הזה על היתרונות והחסרונות של הבחירה כעיסוק עצמאים או שכירים, שהם שתי אפשרויות התעסוקה העיקריות במשק.
הבחירה הנכונה עבורכם היא בהתאם לדברים ולנושאים שחשובים לכם יותר, ויכולה להשתנות לאורך תקופות החיים. יש תקופות שתבחר (או תחברי) להיות אקטיבי ולקדם חלום מקצועי שבוער בך, ויש תקופות שרק יהיה לך רצון לבוא לעשות את עבודתך ולקבל את המשכורת הקבועה בצידה.
ועוד כמה מילים לסיום,
להחליט על דרך עצמאית, או להעדיף להיות שכיר זאת החלטה מקצועית משמעותית. למרות זאת, כדאי גם לזכור שעולם התעסוקה שונה לעומת העבר, וזה אומר שבמידה מסוימת גם המעברים קלים יותר.
כנראה שגם אם לקחתם החלטה בכיוון מסוים, זה בהחלט אפשרי והגיוני לשנות אחרי תקופה מסוימת את צורת העיסוק שלכם.
היי אני אופיר מנחם
אני מנהל פרויקטים ובונה אתרי אינטרנט לחברות ועוזר להם להגיע לתוצאות טובות בפעילות שלהן בעולם הדיגיטל. במקביל אני מפעיל פרויקטים ומיזמים אינטרנטיים משלי ויוצר תוכן, כמו ששמתם לב. 😎
בעבר עבדתי כמנהל שיווק ודיגיטל במספר חברות, ביליתי כמה שנים טובות באקדמיה.
אני מוסמך (MA) מטעם המחלקה לניהול בר-אילן.