איך כותבים קורות חיים מנצחים

כתיבת קורות חיים יכולה להיות תהליך מייגע, ולעיתים גם קצת מבלבל. לא תמיד ברור לך כמועמד מה המגייסים ירצו לראות (רוב המועמדים לא גייסו בעצמם עובדים).

זה יותר מבלבל שלעיתים יש גם דעות שונות בשוק חיפוש העבודה שבמקרים מסוימים כמעט סותרים את זה את זה (סוג קובץ? לצרף תמונה?) ומקשה עליך להבין איך לקבל זימונים ותשובות מראיונות עבודה.

כשחיפשתי ברשת מדריכים טובים בעברית שמסבירים איך כותבים קורות חיים, הגעתי בעיקר למאמרים קצרים ושיטחים, שיותר מדברים על כתיבת קורות חיים טכנית ופחות על איך לשדרג אותם כדי שיהיו מעולים.

לכן החלטתי לכתוב את המאמר שהוא בעצם מדריך של ממש. הוא ארוך ואינפורמטיבי – אם זמנכם קצר מומלץ לשמור אותו במועדפים של הדפדפן ולחזור אליו בהמשך.

חשוב לי לציין שאת המידע שאתם הולכים לקרוא אני משתף על סמך הנסיון והידע שלי.  כמו הרבה תחומים גם בתחום הגיוס וכתיבת קו”ח אין איזה אמת אחת. היא שונה בין  מדינות, היא שונה בין מקצועות והיא אף שונה בין הרקע שיש למועמד.

לכן אני אנסה לעשות סקירה מאוזנת בין האופציות השונות ואיך לשקול מה לבצע מבינהן. בסופו של דבר האחריות היא שלך, לראות מה עובד עבורך.

כך שאם יש משהו שבדקת וראית שעובד טוב יותר שווה לדבוק בו. במידה ויצרת קורות חיים מסוימים בלי בדיקה או השוואה, שקול את הדברים שכתובים מטה, שילוב של כמה מהם בהחלט יכול לעשות שינוי משמעותי במציאת משרה טובה.

1. כמה עובדות על קורות החיים וחיפוש עבודה

קורות חיים, או בלועזית CV הם קיצור לביטוי הלטיני Curriculum Vitae שמשמעותו מסלול/תולדות/קורות חיים. בארה”ב, קנדה ואוסטרליה CV קורות החיים נקראות Résumé כאשר CV הוא מסמך ארוך יותר שנפוץ יותר במקצועות רפואה ואקדמיה.

קורות חיים הם בעצם מסמך שהוא שיווק עצמי של היכולות שלך למעסיקים כשהמטרה שהם יזמנו אותך לראיון עבודה (עוד על שיווק עצמי בראיון עבודה במאמר הזה)

ההתייחסות הראשונה לקו”ח בהיסטוריה היתה מכתב שכתב לאונרדו דה-וינצ’י למעסיק פוטנציאלי במאה ה-15 (וחשבתם שרק אתם צריכים לשכנע מעסיקים הא?)

לרוב קורות החיים הם מסמך קצר יחסית, עמוד אחד למועמדים עם נסיון מועט, עד שניים שלושה למועמדים עם נסיון רב שנים.

סה”כ מחפשי העבודה מתמודדים על משרות פתוחות שמהוות אחוזים בודדים (4%-3% ) מסך כל המשרות במשק, כאשר השאר כמובן מאוישות (נתוני הלמ”ס)

2. פורמט קורות חיים – סוגים עיקריים

יש שני סוגים עיקריים של קורות חיים ועוד מס’ שילובים שלהם.

קו”ח כרונולוגיים –פורמט קורות חיים שמציג את ההיסטוריה התעסוקתית והשכלתית של המועמד בסדר כרונולוגי הפוך- כאשר למעלה יופיע מקום התעסוקה האחרון ולאחריו זה שקדם לו וכך הלאה.

מעשית קו”ח כרונולוגיים הם קורות החיים הנפוצים ביותר, והם מה שרוב המגייסים מצפים למעשה לראות כאשר הם מפרסמים מודעה.

קו”ח פונקציונליים – פורמט קורות חיים שמחולק לפי סוגי העיסוק (פונקציות) שעשית ולא לפי סדר כרונולוגי בהכרח. אלו קורות חיים פחות נפוצים, לפחות בארץ.

קורות חיים אלה משמשים לעיתים אנשים שעסקו במס’ דברים וחשוב להם להדגיש את הנסיון שלהם במקצוע מסוים, גם אם לא עסקו בו לאחרונה.

כמו כן קורות חיים אילו יכולים לשמש אנשים עם נסיון מועט, שרוצים לעשות סינרגיה של מספר עיסוקים קטנים שעשו על מנת להתבלט את הידע והיכולות הרלוונטים לתפקיד.

מה הבעיה של רוב קורות החיים ?

אם יצא לכם להציץ בכמות של קורות חיים שאינם שלכם (הרי שלכם מהממים!) בוודאי ראיתם שאחרי קריאה של קובץ אחד או שניים, נופל עליכם שיממון עקב השפה הקורקטית, והם אף משעממים אפילו וויזואלית.

ואחרי שלקחנו רגע להתמודד עם האמת, זה הזמן להבין איך קורות החיים יכולים להראות טוב יותר, מה הדרך לעניין את הקורא שהוא למעשה המעסיק הפוטנציאלי.

3. “סגור עקב שיפוצים” – שיפוץ קורות חיים ללא יסודות

בשוק עבודה מורכב כמו שיש בישראל, עם דרישות קבלה מאוד ספציפיות בתחומים רבים, יש פיתוי גדול לייצר קורות חיים שנראים כחלומו של כל מגייס.

לכן כאן המקום לציין שבקו”ח חשוב לכתוב אמת. המצאה של דברים לא רק יכולה בפועל להתגלות ולהאיר אתכם באור לא טוב במקרה ותתגלה (לפני או אחרי קבלה לעבודה), היא אף עבירה משום שהיא סוג של התחזות.

בנוסף יש גם את הצד האישי שלך, האם אתה באמת רוצה לייצר תמונה שקרית ואז גם למצוא את עצמך מצדיק אותה? מומלץ בחום להשקיע את האנרגיות בדברים שיקדמו אותך לטווח הרחוק.

אז מה כן אפשר לעשות?

בין כתיבת עובדות שקריות לכתיבת קו”ח בצורה יבשה ומשעממת יש עוד אופציה- הצגת המיטב, או אם תרצו שיפור קוסמטי.

אני מקווה שאתם לא מתארים לעצמכם עכשיו עבודה עם צלליות וסומק לשיפור המראה הפיזי של דף קורות החיים (לא ניסיתי, אתם מוזמנים לעדכן בתגובות למטה:) ).

בקוסמטיקה כוונתי לשיפור קו”ח על מנת שהם יראו טוב יותר, בהתבסס על נתונים אמתיים. אם תרצו זה דומה להבדל בין קוסמטיקה שמשפרת ומגדישה את המראה הקיים לבין ניתוח שמשנה ממש את הגוף.

בפסקאות הבאות נתעמק בשיטות והדרכים לגרום לקורות החיים לראות יפים יותר.

4. כתיבת קורות חיים – אורך ופירוט  (מעט זה הרבה)

יצא לי להיתקל בכל מיני קורות חיים. אם יש משהו שמשותף לחלק גדול מהם זה הנסיון לדחוף כמה שיותר פרטים בכמה שפחות מקום מה שמוביל לכתיבת קורות חיים ארוכים מהצורך.

אורך ופירוט קו”ח הוא נושא שמכשיל הרבה מועמדים ולא בכדי. מצד אחד המועמד מרגיש שכדאי לו לציין כמה שיותר נסיון, כך אולי חלק מהדברים שיכתוב יקלעו בדיוק למה שהמגייס מחפש.

באופן מעשי – קורות חיים אמורים להיות בבסיסם מסמך מסכם, ולכן תמיד הצפייה מהם שיהיו תמציתיים ועניינים. לכן האורך הרצוי הוא עמוד אחד שקצת מקל על המגייס בהדפסה.

עם זאת במידה ויש לך נסיון רב שנים (לא, 3 שנות תעסוקה אינן נסיון “רב-שנים”… ) זה בהחלט יהיה מקובל לגלוש לעמוד נוסף.

מצד שני העמסת עוד ועוד פרטים יוצרת גודש של מלל שמזכיר את הפתגם הידוע “מרוב עצים לא רואים את היער”  ובקו”ח – מרוב מילים קשה לראות את מה שבאמת חשוב להדגיש.

לעיתים קו”ח הבעייתיים ביותר הם אולי הם אילו שמנסים לשמור על אותו כלל “עדיף שקו”ח יהיו רק עמוד אחד”

וכך המועמד מרחיב שוליים, מקטין את הכתב, מצמצמים רווחים ואם זה לא מספיק גם תמיד אפשר להקטין את גודל הגופן.. 😉

ואז מרוצה מעצמו, המועמד מרגיש שהוא ניצח את המערכת! (כן גם אני הייתי בעבר גיבור-על שכזה.. )

בכתיבת קו”ח הכלל הוא פשוט – כל מידע שלא מוסיף מעמיס ולכן הוא גורע מן העיקר ועדיף לצמצם.

כדאי לשים דגש על:

• ציון השכלה רלוונטית – אם סיימת תואר בתחום בו אתם מחפשים עבודה, תרגישו נוח לוותר על ציון העובדה שהייתם במגמה הומנית/ריאלית/אחרת בתיכון בלוטים בנווה חמציצים.
• ציון עבודות רלוונטיות בלבד – אם עבדתם בעבודה זמנית בתחום שלא קשור לתחום העיסוק העכשווי שלכם, לרוב עדיף לוותר.
• התמקדות במשרות האחרונות או הרלוונטיות יותר – בהמשך לסעיף הקודם, פרטו מעט יותר נקודות על המשרות שאתם רוצים להדגיש, ובמקביל צמצמו באחרות. כך גם חסכתם מקום וגם הבלטתם את מה שבאמת חשוב.
• ציון שנות עבודה ולא חודשים – אפשר להסתפק בטווח שנים, אם למגייס באמת חשוב אם עבדתם שנה וחצי או שנה ושלושה חודשים, הוא כבר ישאל.
•  פונט בגודל סטנדרטי ונוח לקריאה – גופנים וגדלים נפוצים: אריאל בגודל 11, דויד ונרקיסים בגודל 12.

אפשר לוותר על:

• מצב משפחתי – אסור לפי החוק לשאול ולכן גם אין צורך לציין, ראוי שיגייסו אתכם למשרה בגלל מי שאתם ולא מצבכם המשפחתי.
• ציון ת”ז – לדעתי עדיף לוותר, לרוב ממש לא חשוב ועדיף קצת פחות פרטים אישיים שיסתובבו באוויר. מקומות שממש צריכים את זה בגלל מערכות הגיוס יבקשו ממכם.
• ממליצים – הרבה אנשים מוסיפים בסוף “ממליצים ינתנו לפי דרישה”. למעשה די מיותר, בכל מקרה אם ירצו ידאגו לבקש.

בנוסף חשוב גם העיצוב, והנה אנחנו עוברים לדבר גם עליו.

5. סדר כתיבת קורות חיים – השכלה ונסיון תעסוקתי

קריאת קורות חיים היא לרוב דבר תבניתי, משמע המגייס רוצה לקרוא ולסמן לעצמו מעין רשימת ‘צ’ק ליסט’ של הדברים שהוא מחפש אצל המועמד בזמן הקצר שהוא מציץ בקו”ח.

לכן, כאשר אין סדר הגיוני / צפוי של קו”ח, המגייס יכול להישאר עם סימני שאלה, ולעיתים אף לאבד את הסבלנות, סביר בהנחה שהוא עובר על לא מעט קו”ח אחרים.

באופן טבעי החלקים הכי מעניינים בקו”ח הם הרקע המקצועי וההשכלתי של המועמד.

יצא לי לראות כבר כמה קו”ח שאנשים ציינו כבר בתחילת קורות החיים שלהם את ההשכלה שלהם. עד כאן זה בסדר גמור. כשהמשכתי לקרוא התפלאתי לראות שלחלקם יש ניסיון תעסוקתי לעיתים בדיוק בתחום שבו הם מחפשים עבודה –
כלומר סדר כתיבת קורות החיים שלהם היה הפוך מהרצוי.

מה שקורה הוא שאותם אנשים עם ניסיון, יצרו לעיתים מראית ראשונית של פחות ניסיון – פספוס.

אז מתי ובאיזה מצבים למקם את ההשכלה או הניסיון ראשונים?

כאן אני הולך עם ההמלצה הנפוצה, שדוגלת בהפעלת שיקול דעת –

מועמדים עם נסיון – להתמקד קודם כל בנסיון המקצועי, במיוחד הרלוונטי לתפקיד אליו פונים, זה הדבר שהמעסיקים מתעניינים בו יותר.

מועמדים עם נסיון מועט – אם אין לך ניסיון או אתה בעל ניסיון מועט בתפקיד אליו אתה פונה, כדאי לשקול להציב את ההשכלה הרלוונטית (כולל פרויקטים וקורסים) לפני הניסיון המקצועי.

במידה לך נסיון תעסוקתי רלוונטי, אפשר ואף מומלץ לציין גם תעסוקה שלא היתה בתשלום אך רלוונטית כגון סטאז’, התנדבות או פרויקט שעשיתם.

6. מלכודת הקלישאות של המועמדים

עם הרצון של מועמדים רבים להתבלט ולהוכיח את עצמם, יש גם סכנה של כניסה לקלישאות.

כך הרבה פעמים אנשים מוספים בתחילת או בסוף קו”ח תכונות שלדעתם יכולות להרשים את המגייס. אז מתקבל פירוט כמו:

“ביצועיסט, חרוץ, ייצוגי, בעל יכולת למידה מהירה. יוזם ומוביל תהליכים. בכל יכולת ראייה ארגונית,  … בלה בלה, קלישאה בלה בלה פיהוק ונקודה”. (הבנת את הרעיון נכון? 🙂 )

זה מזכיר לי שפעם לפני איזה שני עשורים פלוס היתה תוכנית היכרויות בערוץ 1, וכל אדם שני שהופיע שם העיד על עצמו שהוא ספונטני, ואז בשיחות סלון נהגו לצחוק על זה שכולם “ספונטניים”.

עדיף להימנע מקלישאות מהסיבות הבאות –

• טענות שאינן מגובות בהסברים או עובדות, במקרה הטוב לא משכנעות ובמקרה הרע עושות רושם לא אמין.
• מסמך קו”ח הוא דבר ממוקד והוספת מלל מיותר עלול לגרום לך ככותב שלו להצטייר כאדם לא ממוקד וענייני.
• קלישאות הן פשוט.. קלישאות כלומר הן נפוצות וכך במקום לגרום לבלוט מציירות אותך כעוד מועמד/ת.

הפתרון – עובדות

אין טעם לנסות לשכנע את הקורא כמה אתם מוצלחים ומושלמים, או כמה התכונות שיש דווקא לכם ספציפית גורמות לכם להיות המועמד המושלם למשרה.

אם יש לכם יכולות שתרצו להדגיש הדרך היא לכתוב אותן באופן טבעי בתוך התיאורי התפקידים שעשית. בדיוק על כך בסעיף הבא.

7. איך לכתוב קורות חיים של מצליחנים (דבר אלי במספרים ועובדות)

אחד הדרכים היעילות להרשים את הקורא ולתת לו מושג טוב על היכולות שלך, הוא להדגיש דברים מעשיים שעשית, ע”י הדגמה של תחומי אחריות, פעולות ותוצאות.

אז איך לכתוב קורות חיים שכאלה?

עושים זאת תוך שימוש בדוגמאות מעשיות שהיו חלק מהעשייה שלך במקומות העבודה הקודמים. כך אתה יוצר לקורא תמונה בראש של מה עשית והיכולות שאתה מביא איתך וזאת מבלי לנסות לשכנע אותו באופן מאולץ.

הדרך הטובה ביותר היא לציין עובדות ומספרים ממשיים, אילו ימחישו לקורא את מהות העשייה שלך והיא תשליך על היכולות שלך.

הנוסחה המנצחת:

אם רוצים לקחת את זה אפילו צעד אחד קדימה אפשר להפוך את זה לתיאור מותנה – “עשיתי X שהוביל לתוצאה Y”. או לפי גירסה דומה של לזלו בלוק (סמנכ”ל הון אנושי בגוגל) ל-השגתי X במקום Y ע”י שעשיתי Z.

כדאי להדגיש, שבכמעט בכל משרה יש נקודות שאפשר להתגאות בהם, זה לא משהו ייחודי לאיזה משרת ניהול או עבודה בחברה ידועה.

למשל ניקח תפקיד של רכז פרויקטים באוניברסיטה, תפקיד שיש אנשים שעושים אותו אפילו כמשרה חלקית כסטודנטים, זאת יכולה להיות כפסקה מתוך קורות חיים לדוגמה ולאחריה בגרסה משודרגת:

תיאור תפקיד

• אחריות לניהול הקציב הפרויקטים השונים במחלקה.
• תיאום ועבודה מול מחלקות שונות בארגון.
• אחריות על חלוקת משימות למתנדבים בארגון ואחריות על ביצוען.

לעומת תיאור התפקיד הבא

• הייתי אחראי על תקציב הפרויקטים במחלקה, וחסכתי לארגון מעל 10 אלפים ₪ בשנה עקב החלפת ספקים.
• יצרתי והצגתי מסמכי עמדה והצגתי אותם בישיבות מול מקבלי ההחלטות בארגון, דבר שהשפיע על התווית המדינות הארגונית בשנה לאחר מכן.
• ניהלתי באופן ישיר צוות של 5 מתנדבים לאחר מיון וגיוס בתחילת כל שנת פעילות.

איזו גרסה נראית משכנעת יותר?

אני מניח שתסכימו איתי שהגרסה השניה. שימו לב גם לשימוש בשפה יותר אישית (“אחראי” לעומת “אחריות” וכו’).

עוד חלק שכדאי להדגיש הוא הצלחות שקיבלת עליהם ממש הכרה (מכתב תודה, פרס, ציון וכו’), אז בואו נמשיך.